שליח צבור
שְׁלִיחַ צִבּוּר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שליח ציבור |
| הגייה* | shliakh tsibur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | ר׳ שְׁלִיחֵי צִבּוּר |
- לשון חז"ל חזן או בעל תפילה המוליך ומנהל את התפילה בציבור.
- "המתפלל וטעה, סימן רע לו. ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו." (משנה ברכות ה ה)
- כל יום עולה אצלנו בבית הכנסת שליח ציבור אחר.
- בהשאלה: עסקן ציבורי הפועל למען הציבור או בשליחותו.
- ”אני שליח ציבור בהוראת הרבנים. אם הם יאמרו לי, אעזוב היום את תפקידי.“ ("מעריב", 14 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שליח ציבור |