השורש גב"ב (הפועל גבב) במשמעות איסוף אינו מתועד במקרא, אך בארמית שבתרגום אונקלוס הוא מקביל לשורש קש"ש. מופיע בלשון חז"ל מארמית: ”כחיזרא בגבבא דעמרא “ (בבלי, מסכת ברכות – דף ח, עמוד א). הפועל גִּבֵּב יתכן מן גב - האוסף זה על-גבי זה.
במילון אב' של סוקולוף התיבות: גבבא, גבאבא, גבא (gḇāḇ, gḇāḇā) מפורשות בהוראת פקעת חוטים או כדור עשוי מסיבים או חוטים. גבבא דעמרא (gābo d-'amro) פקעת צמר.
הצורה גבּו (gābo) התפתחה בהכרח מן גבּבֹּא: gābbā ,gābbo מקור נוסף השייך ללהג דרום מזרח תורכיה: גבובא gboba בהוראת מדובלל, וגבבה פירושה - "צמר".
כנראה קרוב סמנטית לשורשים ק-ב-ב, ג-ב-ע, ג-ב-ה: הביטוי "גיבוב שטויות" מתייחס לערימת-שטויות, קשקוש. שורש (gbb ג-ב-ב gbbˀ): כפועל גַּב, גַּבָּה - במשמעות "לְהַגבִּיהַ", "לערום". "יֵיזְלוּן וִיגָבְבוּן לְהוֹן תִבנָא"(אונקולוס) - כאן מדובר בפעולת הגריפה, ראה מגרפה.
