פרדס

פַּרְדֵּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פרדס
הגייה*	pardes
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ פַּרְדֵּסִים; פַּרְדֵּס־, ר׳ פַּרְדְּסֵי־[1]

עץ מנדרינות בפרדס

"הפרדס", ציורו של קאמי פיסארו

1. לשון המקרא מטע עצי פרי עברית חדשה מטע הדרים.

   • ”בכל מאמצי כחותיו הוא חתר וחפש את מקור העושר, עד שהלה נגלה לפניו בתמונת פרדס אתרוגים“ (תחת האתרוג, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • סייעתי לאבי בקטיפת תפוזים בפרדס המשפחתי.
   • ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים; כְּפָרִים עִם־נְרָדִים.“ (שיר השירים ד, פסוק יג)
   • ”עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל־פֶּרִי.“ (קהלת ב, פסוק ה)
   • ”וְאִגֶּרֶת אֶל־אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן־לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת־שַׁעֲרֵי הַבִּירָה...“ (נחמיה ב, פסוק ח)
   • ”וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד (דברים יג, פסוק יז), לֹא תֵעָשֶׂה (אֲפִלּוּ) גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק י, משנה ו)

2. [יהדות] תורת הנסתר.

   • ”הוּא נִכְנַס אֶל גִּנְזֵי הַפַּרְדֵּס וּבְיָדוֹ לַפִּידוֹ – / וַחֲמִשִּׁים לַפַּרְדֵּס שְׁעָרִים, / וּבְכֹל נְתִיבוֹתָיו חַתְחַתִּים: תְּהוֹמֵי תְהוֹמוֹת / וְהַרְרֵי הָרִים“ (הציץ ומת, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יד, עמוד ב)

גיזרון

• מפרסית: -קדומה: בהגיית פָֻּאִירי-דזַה (pairi-daēza) ובהוראת: ”גַּן נָעוּל“ (שיר השירים ד, פסוק יב) ^[2] המורכב מהלחם בסיסים של (pairi) – סביב (ראו למשל פרגוד,פרבר ופריפריה) וכן (daēza) – חומה. ^[3]
• המילה נשאלה גם לשפות אחרות; כגון, אכדית pardēsu, ארמית: ܦܪܕܝܣܐ‎ (פַּרְדֵּיסָא), ערבית: فِرْدَوْسٌ (פִרְדַוְס), כורדית: parês, ארמנית: պարտեզ) paṛtêz), ויוונית: parádeisos) πᾰρᾰ́δεισος) שהושאלה לשפות אירופה כאנגלית בהגיית: פָּרַדַייס (paradise‏‏‏‏) במשמעות גן עדן^[4].
• בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כראשי תיבות של: "פשט, רמז, דרש, סוד". למשל, ב"שער הגלגולים" לחיים ויטאל נכתב "...ולכן יש בתורה ס' רבוא פירושים, וכלם כפי הפשט. וס' רבוא ברמז. וס' רבוא בדרש. וס' רבוא בסוד... וכבר נתבאר, כי ס' רבוא פירושי התורה הם כלם כפי הפשט, וכנגדם באגדה, וכנגדם בקבלה וכו', הנרמזים בראשי-תיבות פרדס" (שער הגלגולים הקדמה יז).

נגזרות

• פרדסן
• פרדסנות

מילים נרדפות

• בוסתן (2)
• קבלה (3)

תרגום

מטע (לאו דווקא של עצי הדר):

איטלקית: frutteto‏‏‏‏ אנגלית: orchard‏‏‏‏ אספרנטו: legomĝardeno‏‏‏‏ גרמנית: Obstgarten‏‏‏‏

הולנדית: boomgaard‏‏‏‏ ספרדית: huerta‏‏‏‏ צרפתית: verger‏‏‏‏ תורכית: bostan‏‏‏‏

ראו גם

• כרם
• מִקְשָׁה
• פרד"ס

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פרדס

ערך בוויקיפדיה: פרדס (יהדות)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדסים

הערות שוליים

1. ↑  כל הנטיות רלוונטיות רק לשני הפירושים הראשונים. המשמעות של "תורת הנסתר" מצויה בצורת היחיד בלבד.
2. ↑  המילה הפרסית נמצאה באווסטה, קובץ הטקסטים העתיק שמקודש לזרואסטריות. המילה הנדונה מתוארכת לתקופת הממלכה האחמנית, היא תקופתו של נחמיה. ראו:
   קוטשר, יחזקאל, "מלים ותולדותיהן", עמ' 22, קריית־ספר, 1974
   Kent, Ronald G., "The Recently Published Old Persian Inscriptions", p. 229, Journal of the American Oriental Society, Volume 51/3, 1931
3. ↑  ראו למשל באתרה של ד"ר תמר עילם־גינדין.
4. ↑  Giamatti, Angelo Bartlett, "The Earthly Paradise and the Renaissance Epic", p. 11, Princeton University, 1966