פרדס

פַּרְדֵּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פרדס
הגייה*	pardes
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ פַּרְדֵּסִים; פַּרְדֵּס־, ר׳ פַּרְדְּסֵי־[1]

עץ מנדרינות בפרדס

"הפרדס", ציורו של קאמי פיסארו

1. מטע הדרים.

   • סייעתי לאבי בקטיפת תפוזים בפרדס המשפחתי.
   • ”בכל מאמצי כחותיו הוא חתר וחפש את מקור העושר, עד שהלה נגלה לפניו בתמונת פרדס אתרוגים“ (תחת האתרוג, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

2. במקרא ובתלמוד מטע (לאו דווקא של עצי הדר).

   • ”עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי“ (קהלת ב, פסוק ה)
   • ”וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה“ (נחמיה ב, פסוק ח)
   • ”אמר רב: לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין, אבל שומרי גיתות וערימות - אוכלין מן התורה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף צג, עמוד א)

3. [יהדות] תורת הנסתר.

   • ”הוּא נִכְנַס אֶל גִּנְזֵי הַפַּרְדֵּס וּבְיָדוֹ לַפִּידוֹ – / וַחֲמִשִּׁים לַפַּרְדֵּס שְׁעָרִים, / וּבְכֹל נְתִיבוֹתָיו חַתְחַתִּים: תְּהוֹמֵי תְהוֹמוֹת / וְהַרְרֵי הָרִים“ (הציץ ומת, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יד, עמוד ב)

גיזרון

• מפרסית: pairi-daēza (גן סגור)^[2]. pairi משמעו "מסביב" (ראו למשל פרבר ופריפריה) ו-daēza משמעו "חומה"). ^[3]
• המילה "פרדס" משותפת גם לשפות אחרות: pardaisā (סורית), pardēsu (בבלית), פַּרְדֵּיסָא (ארמית יהודית), فِرْدَوْسٌ (פִרְדַוְס, ערבית) וParadise באנגלית (גם גינה יפה או גן עדן), parês (כורדית), paṛtêz (ארמנית), pardisa (מנדעית).
• בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כראשי תיבות של "פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרָשׁ, סוֹד". למשל, ב"שער הגלגולים" לחיים ויטאל נכתב "...ולכן יש בתורה ס' רבוא פירושים, וכלם כפי הפשט. וס' רבוא ברמז. וס' רבוא בדרש. וס' רבוא בסוד... וכבר נתבאר, כי ס' רבוא פירושי התורה הם כלם כפי הפשט, וכנגדם באגדה, וכנגדם בקבלה וכו', הנרמזים בראשי-תיבות פרדס" (שער הגלגולים הקדמה יז).

נגזרות

• פרדסן
• פרדסנות

מילים נרדפות

• בוסתן (2)
• קבלה (3)

תרגום

מטע (לאו דווקא של עצי הדר):

איטלקית: frutteto‏‏‏‏ אנגלית: orchard‏‏‏‏ אספרנטו: legomĝardeno‏‏‏‏ גרמנית: Obstgarten‏‏‏‏

הולנדית: boomgaard‏‏‏‏ ספרדית: huerta‏‏‏‏ צרפתית: verger‏‏‏‏ תורכית: bostan‏‏‏‏

מידע נוסף

• מקורה של המילה האנגלית paradise זהה למקור המילה פרדס. המילה הפרסית התגלגלה ליוונית וללטינית וחדרה משם לרבות משפות אירופה^[4].

ראו גם

• כרם
• מִקְשָׁה
• פרד"ס

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פרדס

ערך בוויקיפדיה: פרדס (יהדות)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדסים

הערות שוליים

1. ↑  כל הנטיות רלוונטיות רק לשני הפירושים הראשונים. המשמעות של "תורת הנסתר" מצויה בצורת היחיד בלבד.
2. ↑  המילה הפרסית נמצאה באווסטה, קובץ הטקסטים העתיק שמקודש לזרואסטריות. המילה הנדונה מתוארכת לתקופת הממלכה האחמנית, היא תקופתו של נחמיה. ראו:
   קוטשר, יחזקאל, "מלים ותולדותיהן", עמ' 22, קריית־ספר, 1974
   Kent, Ronald G., "The Recently Published Old Persian Inscriptions", p. 229, Journal of the American Oriental Society, Volume 51/3, 1931
3. ↑  ראו למשל באתרה של ד"ר תמר עילם־גינדין.
4. ↑  Giamatti, Angelo Bartlett, "The Earthly Paradise and the Renaissance Epic", p. 11, Princeton University, 1966