מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- גוש שלם, עשוי מחתיכה אחת.
- ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ“ (שמות כה, פסוק לא)
- ”עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת“ (במדבר י, פסוק ב)
- בניתי שולחן עץ ממקשה אחת.
- מהשורש נ־ק־ש א
- מהפועל הקיש הקשה במקרא מדובר בכלים ממתכת שנעשים בהקשה בפטיש ולא בחיבור של יציקות.
- לשון המקרא לשיער אסוף לכדי מקשה אחת (קוקו) , ראו: ”מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה“ (ישעיהו ג, פסוק כד)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מקשה |
| הגייה* | miksha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־שׁ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מִקְשָׁאוֹת |
מקשה (1)
- שדה דלועים.
- ”וְנוֹתְרָה בַת־צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה.“ (ישעיהו א, פסוק ח)
- ”עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין בִּשְׂדֵה הַלָּבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית; עַד שֶׁתִּכְלֶה הַלֵּחָה, כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹרְשִׁים לִטַּע בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה א)
- יישרתי בעזרת המשדדה את מקשת האבטיחים.
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד במשמעות זו, בפסוק לעיל. היא חולקת את השורש עם קשוא.[1]
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻקְשֶׁה.
