פח

פַּח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פח
הגייה*	pakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ח־ח
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות	ר׳ פָּחִים

חתיכת פח

פח (4)

1. לשון המקרא לוח מתכת דק.

   • ”וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב...“ (שמות לט, פסוק ג)
   • קופסאות שימורים עשויות פח.

2. בהשאלה (1): כלי או מיכל עשוי פח (1).
3. בהשאלה (2): כלי (פרטי או צבורי) לאיסוף אשפה.
4. לשון המקרא מנגנון המשמש לציד, המגביל את טווח הפעולה של הנצוד באמצעות הסבת נזק.

   • ”נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים; הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.“ (תהלים קכד, פסוק ז)
   • "כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ / אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא / וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ / וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה." (מעוז צור)

5. [סלנג] בהשאלה (3): משהו שאיכותו גרועה, מישהו חסר תכונות רצויות.

   • תפסיק להאזין לרדיו סחבי משמיעים שם מוזיקה פח.

גיזרון

• שורש מקראי שיש לו משמעות של פרישׂה. פח (2) נקרא כך על שום שעשוי מחומר פח (1). פח (3) הוא מקרה פרטי של פח (2), מקוצר מפח אשפה והורחב למיכלי אשפה מחומר כלשהו. פח (4) במקורו הוא מלכודת שפורשים אותה.
• אכדית טֲפִּחֻ, ראו - ṭapī-ḫu בהוראת סיר,כד.
• 4. מקבילה בערבית فخ פַח' (נהגה: פֲכ)

צירופים

• פח אשפה
• נפל בפח
• מן הפח אל הפחת
• פח יקוש
• טמן להם פח

נגזרות

• פחית
• פחון

מילים נרדפות

• מלכודת (4)
• מוקש (4)

תרגום

1

• אנגלית: sheet metal‏‏‏‏

2

• אנגלית: tin‏, can‏‏‏‏

3

• אנגלית: garbage can‏‏‏‏

4

• אנגלית: trap‏, snare‏‏‏‏
• רוסית: ловушка‏‏‏‏

ראו גם

• פחח
• ערגול
• משיכה עמוקה
• אשפה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פח

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פח (מתכת)

פַּח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פח
הגייה*	pakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ו־ח
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל רק בבטוי פחי נפש יציאת כל האויר. מטאפורית מבטא לאכזבה.

   • ”לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ו)

מקור

• לשון חז"ל משורש מקראי, רק בביטויים.

ראו גם

• פחי נפש
• מפח נפש

ראו גם

• נָפַח

פָּח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פח
שורש וגזרה	פ־ו־ח, גזרת נחי ע"ו
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא נשב, נפח.

   • ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים...“ (שיר השירים ב, פסוק יז)
   • ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב. / וּבְמֶרְחַב הָרִים יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא פעמיים בלבד, בפסוק לעיל ובשיר השירים ד, פסוק ו המקביל לו. השורש פ־ו־ח מקיים חילופי גזרות עם השורש נ־פ־ח. מקביל לערבית פהא فاح בהוראת לפזר, להפיץ.

נגזרות

• מפוח
• מפוחית

צירופים

• תיפח רוחם

תרגום

• * אנגלית: blow‏‏‏‏‏

ראו גם

• הפיח