מוקש

מוֹקֵשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מוקש
הגייה*	mokesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ק־שׁ
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מוֹקְשִׁים

הנפשה הממחישה פעולת מוקש (2)

1. לשון המקרא מנגנון המשמש לציד, המגביל את טווח הפעולה של הנצוד באמצעות הסבת נזק.

   • ”וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא־תָחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם, כִּי־מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ.“ (דברים ז, פסוק טז)
   • ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל – אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי־לוֹ לְמוֹקֵשׁ, וּתְהִי־בוֹ יַד־פְּלִשְׁתִּים...“ (שמואל א׳ יח, פסוק כא)
   • ”הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ; הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?“ (עמוס ג, פסוק ה)
   • ”יְחַזְּקוּ־לָמוֹ דָּבָר רָע, יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים; אָמְרוּ מִי יִרְאֶה־לָּמוֹ.“ (תהלים סד, פסוק ו)
   • ”פִּי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹ; וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.“ (משלי יח, פסוק ז)

2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): אמצעי לחימה שנועד לעכב או למנוע תנועה. בדרך כלל מורכבים מוקשים ממיכל (לרוב מחומרים מתכתיים או פלסטיים), ובו בתוכו חומר נפץ.

   • הפעלת המוקש גורמת נזק לקורבנה על ידי ריסוק, גלי הדף, או פגיעה של רסיסים.

צירופים

• מוקש ימי
• שדה מוקשים
• מניחת מוקשים
• מוקש נעל
• מוקש פרפר

מילים נרדפות

• מלכודת
• מצודה
• פח

תרגום

• אנגלית: snare‏‏‏‏‏ (1), gin‏‏‏‏‏ (1), mine‏‏‏‏‏ (2)
• ערבית: لغم‏‏‏‏
• צרפתית: mine‏‏‏‏
• רוסית: мина‏‏‏‏

ראו גם

• טנק
• מטען צד
• יקוש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מוקש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקשים

השורש יקשׁ
השורש י־ק־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו הנוטה לפי משקל "פָעֹל". נטיות הפעלים י־ק־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָקֹשׁ יוֹקֵשׁ (ב׳ פעוּל: יָקוּשׁ) יִיקַשׁ -אין- לָקֶשֶׁת נִפְעַל נוֹקַשׁ נוֹקָשׁ יִוָּקֵשׁ הִוָּקֵשׁ לְהִוָּקֵשׁ הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל יֻקַּשׁ מְיֻקָּשׁ יְיֻקַּשׁ -אין- -אין- הִתְפַּעֵל