מן המקרא: ”מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח “ (ישעיהו כד, פסוק יח), ומקבילתו בירמיהו מח, פסוק מד. הפח הוא מלכודת בעל מנגנון דומה למלכודת העכברים הנטמנת במקום מעברו המצופה של הקרבן, וכשהלז נוגע בו, עולה הפח מן האדמה, הקרבן היה מפעיל את החלק הנע שבמלכודת, וחלק זה היה מכה בקרבן ומחזיק בו עד שהציד היה מוציא את שללו. השם פח נמצא גם בארמית נוצרית של ארץ ישראל, ובסורית. לערבית הגיעה אולי כמלה שאולה.
שונה ממתקן המלכודת עם הפח ,היה פחת[1]. שנחפר באדמה, גם לצרכים אחרים [2] משמעות זו מאוששת על ידי הפועל פחת בסורית וערבית ,שמשמעותו 'לנקוב חור', וכן מופיע הוא באכדית בשיכול הגיים פָּתחֻ (patākhu), בערבית השם מציין בור ציידים או מלכודת. הפחת נקרא גם בור [3], שוחה [4], שחת , שחיתות - בה נלכדים[5]. הבור היה מכוסה רשת או כיסוי אחר להסתירו, והיה כנראה גם מתקן שבו משכו רשת מעל לבור אחרי שהחיה נכנסה אליו לאכול את הפתיון הנמצא בתוכו [6]
ערך בוויקיפדיה: מן הפח אל הפחת