מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַשְׁפָּה א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשפה
הגייה * ashpa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַשְׁפַּתּוֹת גם'׳ אַשְׁפּוֹת; אַשְׁפַּת־
לשון המקרא פג תוקפו של החלב, עדיף שתזרוק אותו לאשפה .
”מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן“ (תהלים קיג , פסוק ז ) ”מָצָא כְלִי בָּאַשְׁפָּה, אִם מְכֻסֶּה, לֹא יִגַּע בּוֹ, אִם מְגֻלֶּה, נוֹטֵל וּמַכְרִיז.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה ג ) ”הִקְדִּישׁ בּוֹר מָלֵא מַיִם, אַשְׁפָּה מְלֵאָה זֶבֶל, שׁוֹבָךְ מָלֵא יוֹנִים, אִילָן מָלֵא פֵרוֹת, שָׂדֶה מְלֵאָה עֲשָׂבִים – מוֹעֲלִין בָּהֶם וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָן; אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ בּוֹר וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא מַיִם, אַשְׁפָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה זֶבֶל, שׁוֹבָךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא יוֹנִים, אִילָן וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא פֵרוֹת, שָׂדֶה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה עֲשָׂבִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכָן (דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה).“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ג, משנה ו ) "טהרת מקום התפילה כיצד: לא יתפלל במקום הטינופת, ולא במרחץ, ולא בבית הכיסא, ולא באשפה , ולא במקום שאינו בחזקת טהרה עד שיבדקנו" (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות התפילה וברכת כהנים ) מובאות נוספות [ עריכה ] ”הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת“ (איכה ד , פסוק ה ) במקור הייתה המילה המקראית 'אשפֹת' שם עצם בלשון יחיד שצורת הרבים שלו היא 'אשפתות' (מובאות מופיעות לעיל).[1] גזירה לאחור : דוברי השפה זיהו את הסיומת וֹת כסיומת של רבים והחילו את התבנית במהופך. כך נולדה לה המילה 'אשפה'.
מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אשפה
↑ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 830 ) אַשְׁפָּה ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשפה
הגייה * ashpa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲשָׁפוֹת; אַשְׁפַּת־, ר׳ אַשְׁפּוֹת־
לשון המקרא ”עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן.“ (איוב לט , פסוק כג ) ”וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן“ (ישעיהו כב , פסוק ו ) ”כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם“ (תהלים קכז , פסוקים ד – ה ) ”וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי.“ (ישעיהו מט , פסוק ב ) מידע נוסף [ עריכה ] לשון המקרא צאצאים #: ” אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת-אַשְׁפָּתוֹ , מֵהֶם. “ (תהילים קכז , פסוק ג ) מילים נרדפות [ עריכה ] ↑ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 827 ) 
ערך בוויקיפדיה: פסולת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשפה
