מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עקבה |
| הגייה* | 'ikvah |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ק־ב |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ עֲקַבוֹת; עִקְבַת־, עִקְבוֹת־ |
עקבות גמל ואדם בחול
- עברית חדשה סימן שמשאירה כף הרגל במקום דריכתה. ובהשאלה: סימן ורושם שנשארים.
- בין השיחים זיהינו עקבות רבות של עיזים ועקבה אחת של סוס השאר היו מטושטשות למדי.
- חוקרי המז"פ גילו בזירה כמה עקבות שמוליכות אל הגדר ושאינן מתאימות לאף אחד מעובדי המקום.
- "בַּיָּם דַּרְכֶּךָ ושביליך [וּשְׁבִילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ." (תהלים עז כ)
- הכלבים מסוגלים להתחקות אחר עקבותיו בתוך כמה שעות כל עוד הריח לא פג.
- הוא נעלם בלי להשאיר עקבות.
- מטיילים לא מנומסים עושים פיקניק בשמורת הטבע ומשאירים עקבות בדמות שקיות ניילון וקופסאות שימורים.
- גם לאחר החיטוי נשארו עקבות של החומר הרעיל.
| השורש עקב |
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | עקום וגבוה, ובהשאלה: רמאי וגאה |
| גזרה | גזרת השלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
| ע־ק־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָקַב |
עוֹקֵב |
יַעֲקֹב |
עֲקֹב |
לַעֲקֹב |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
מְעֻקָּב |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|