לשוא
לַשָּׁוְא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לשווא |
| הגייה* | lashav |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | לַ־ + שָׁוְא |
| נטיות | |
- לשון המקרא: לחינם, ללא צורך, ללא תועלת
- "נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (תהלים כד ד)
- "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ ו)
- "ועד לשערי רקיע/ בוודאי נגיע/ כי דרכנו לא לשווא" (שמרית אור, "אל הדרך")
פרשנים מפרשים
[עריכה]לפי חלק מהמפרשים למילה "לשוא" יש לעיתים משמעות של: לשקר. (בהקשר לדיבר השלישי: אסורה שבועת שקר).
הוכחה לכך נמצאת בדיבר התשיעי, שבספר שמות כתוב "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" ובספר דברים: "וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא".
כך כותב רש"י על הפסוק "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא":
- הַשֵּׁנִי לְשׁוֹן שֶׁקֶר, כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמָה דְּתֵימַר: אֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב.
- הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן מַגָּן, כְּתַרְגּוּמוֹ, זֶה הַנִּשְׁבָּע לְחִנָּם וְלַהֶבֶל, עַל שֶׁל עֵץ – עֵץ, וְעַל אֶבֶן – אֶבֶן.
אונקלוס: "לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא".
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]