מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ל־ לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
”וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ וַיֵּבְךְ“ (בראשית כט , פסוק יא )
”וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ“ (רות א , פסוק יד )
ל־ לשון המקרא בהשאלה מן (1): נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע.
המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם נושקים זה לזה.
גילו נושק לארבעים.
מקראי. בהגדרה הבסיסית 1, נ-שׁ-ק קרוב אל נ-שׁ-ך;[1] משם בהכללה הגדרה 2 'בא במגע'. מופיע בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 (נשק); אכדית: 𒉈𒅢 (našāqu ); ארמית וסורית: ܢܫܲܩ (נָשַׁק) ; ערבית: نَسَقَ (נַסַקַ) – הצמיד, סידר.
מילים נרדפות [ עריכה ]
ל־ / את לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
”וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ“ (בראשית לב , פסוק א )
ההורים נישקו את בנם כשחזר מהצבא.
"נכון שאת כאן ונכון שאת מנשקת / ונכון את רוצה לאהוב" (אהבה, דניאל סולומון)
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נשק
הגייה *
ne shek
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־שׁ־ק ב
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
נִשְׁקוֹ
מצבור נשק בחאן יונס
לשון המקרא שם כולל לכלי לחימה.
”וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם; וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק .“ (מלכים ב׳ י , פסוק ב )
”וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים.“ (יחזקאל לט , פסוק ט )
”יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל; תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה.“ (איוב כ , פסוק כד )
במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל בנשק ובתחמושת.
מקור המילה במקרא. אוגריתית: 𐎐𐎘𐎖 (נת'ק) - חיצים. תיגרינית: sakyät (שֲׂקְיָאת)[ דרוש מקור ] - שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש. סוקוטרית : שְׁקוֹ ško - חרב . געז: nasaḳa (נַשַׂקַ) - לערוך עפ"י סדר מסויים.
מידע נוסף [ עריכה ]
השורש של נֶשֶׁק (נ־שׁ־ק ב ) נחשב כשורש נפרד מהשורש של נָשַׁק (נ־שׁ־ק א , לשון נשיקה, בעניין כללי 'בא במגע'), אך המקור משותף: במקור נֶשֶׁק הוא מגע\מפגש עם שבט אחר, במשתמע מגע עוין (מגע עם שבט אחר היה לרוב מגע עוין): נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין.[2] אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה קְרָב ,[3] ובמילה מלחמה\לחימה (שורש ל־ח־ם א של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש ל־ח־ם ב של הלחים\חיבר\הביא במגע).[4]
נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
נשק תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נשק
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נשק
הגייה *
nashak
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־שׁ־ק ב
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ נַשָּׁקִים; נ׳ נַשָּׁקִית, נ"ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־
עברית חדשה אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
היחידה מעסיקה שני נשקים אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות נשקים .
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
נישק
שורש וגזרה
נ־שׂ־ק
בניין
נִפְעַל
עלה באש .
” וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל“ (תהלים עח , פסוק כא )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש הסיק במקרא גם בשׂ.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש נשׂק
השורש נ־ס־ק ובצורתו המשנית נ־שׂ־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ .
במקרא גם בשׂ בלשון חז"ל בס' במובן כללי העלאה , ובמובנים פרטיים כהבערה של אש , העלעת רעיון ידיעה מתוך מחשבה. ובארמית בעוד מובנים.
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ־ס/שׂ־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָסַק
נוֹסֵק
יִנְסוֹק
נְסוֹק
לִנְסוֹק
נִפְעַל
נִסַּק נִשַּׂק
נִסָּק נִשָּׂק
הִפְעִיל
הִסִּיק ,הִשִּׂיק
מַסִּיק , מַשִּׂיק
יַסִּיק, יַשִּׂיק
הַסֵּק
לְהַסִּיק לְהַשִּׂיק
הֻפְעַל
הֻסַּק
מֻסָּק
יֻסָּק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל