מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- ל־ לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
- ”וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ וַיֵּבְךְ“ (בראשית כט, פסוק יא)
- ”וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ“ (רות א, פסוק יד)
- ל־ נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע
- המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם נושקים זה לזה.
- גילו נושק לארבעים.
- אוגריתית- 𐎐𐎌𐎖 נשק; ערבית: نَشَقَ, חיבר, הצמיד.
מילים נרדפות[עריכה]
- ל־ / את לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
- ”וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ“ (בראשית לב, פסוק א)
- ההורים נישקו את בנם כשחזר מהצבא.
- "נכון שאת כאן ונכון שאת מנשקת / ונכון את רוצה לאהוב" (אהבה, דניאל סולומון)
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נשק
|
הגייה* |
neshek
|
חלק דיבר |
שם־עצם (קיבוצי)
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ש־ק
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
נֶשֶׁק־; כ׳ נִשְׁקוֹ; הפסק נָשֶׁק
|
- לשון המקרא שם כולל לכלי לחימה.
- ”וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים“ (יחזקאל לט, פסוק ט)
- במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל בנשק ובתחמושת.
- אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 נת'ק; אכדית: nišqu, נִשְׁקוּ בהוראת 'מבחַר'. לשון געז - נַשקַ nasaḳa בהוראת 'לערוך עפ"י מסדר מסויים'. סוקוטרית שְׁקוֹ ško בהוראת חרב. טיגרנית שֲׂקְיָאת sakyät , בהוראת - 'שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש'.
מידע נוסף[עריכה]
- נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: נשק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשק |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נשק
|
הגייה* |
nashak
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ש־ק
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
ר׳ נַשָּׁקִים; נ׳ נַשָּׁקִית, נ"ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־
|
- עברית חדשה אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
- היחידה מעסיקה שני נשקים אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
- חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות נשקים.
- בער. עלה באש.
- ” וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל“ (תהלים עח, פסוק כא)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש הסיק במקרא גם בשׂ.
השורש נשׂק
|
השורש נ־ס־ק ובצורתו המשנית נ־שׂ־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.
במקרא גם בשׂ בלשון חז"ל בס' במובן כללי העלאה, ובמובנים פרטיים כהבערה של אש, העלעת רעיון ידיעה מתוך מחשבה. ובארמית בעוד מובנים.
נטיות הפעלים[עריכה]
נ־ס/שׂ־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָסַק
|
נוֹסֵק
|
יִנְסוֹק
|
נְסוֹק
|
לִנְסוֹק
|
נִפְעַל
|
נִסַּק נִשַּׂק
|
נִסָּק נִשָּׂק
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִסִּיק,הִשִּׂיק
|
מַסִּיק, מַשִּׂיק
|
יַסִּיק, יַשִּׂיק
|
הַסֵּק
|
לְהַסִּיק לְהַשִּׂיק
|
הֻפְעַל
|
הֻסַּק
|
מֻסָּק
|
יֻסָּק
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|