מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ל־ לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
”וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ וַיֵּבְךְ“ (בראשית כט , פסוק יא )
”וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ“ (רות א , פסוק יד )
ל־ לשון המקרא בהשאלה מן (1): נמצא בסמיכות לאחֵר עד כדי מגע, כמעט מגיע.
המעגלים בציור קרובים כל כך עד כי נדמה שהם נושקים זה לזה.
גילו נושק לארבעים.
מקראי. בהגדרה הבסיסית 1, נ-שׁ-ק קרוב אל נ-שׁ-ך;[ 1] משם בהכללה הגדרה 2 'בא במגע'. מופיע בשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎐𐎌𐎖 (נשק); אכדית: 𒉈𒅢 (našāqu ); ארמית וסורית: ܢܫܲܩ (נָשַׁק) ; ערבית: نَسَقَ (נַסַקַ) – הצמיד, סידר.
ל־ / את לשון המקרא הצמיד שפתיו לאחר לאות חיבה.
”וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ“ (בראשית לב , פסוק א )
ההורים נישקו את בנם כשחזר מהצבא.
"נכון שאת כאן ונכון שאת מנשקת / ונכון את רוצה לאהוב" (אהבה, דניאל סולומון)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נשק
הגייה *
ne shek
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־שׁ־ק ב
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
נִשְׁקוֹ
מצבור נשק בחאן יונס
לשון המקרא שם כולל לכלי לחימה.
”וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם; וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק .“ (מלכים ב׳ י , פסוק ב )
”וְיָצְאוּ ישְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׁיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים.“ (יחזקאל לט , פסוק ט )
”יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל; תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָׁה.“ (איוב כ , פסוק כד )
במלחמת יום הכיפורים ציידה ארצות הברית את ישראל בנשק ובתחמושת.
מקור המילה במקרא. אוגריתית: 𐎐𐎘𐎖 (נת'ק) - חיצים. תיגרינית: sakyät (שֲׂקְיָאת)[ דרוש מקור ] - שבבי מתכת הנתזים בעת לטוש. סוקוטרית : שְׁקוֹ ško - חרב . געז: nasaḳa (נַשַׂקַ) - לערוך עפ"י סדר מסויים.
השורש של נֶשֶׁק (נ־שׁ־ק ב ) נחשב כשורש נפרד מהשורש של נָשַׁק (נ־שׁ־ק א , לשון נשיקה, בעניין כללי 'בא במגע'), אך המקור משותף: במקור נֶשֶׁק הוא מגע\מפגש עם שבט אחר, במשתמע מגע עוין (מגע עם שבט אחר היה לרוב מגע עוין): נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין.[ 2] אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה קְרָב ,[ 3] ובמילה מלחמה\לחימה (שורש ל־ח־ם א של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש ל־ח־ם ב של הלחים\חיבר\הביא במגע).[ 4]
נשק הוא שם קיבוצי, ולכן רבים רואים בתצורה נְשָׁקִים שגויה ומעדיפים על פניה את כְּלֵי נֶשֶׁק.
ערך בוויקיפדיה:
נשק תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נשק
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נשק
הגייה *
nashak
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־שׁ־ק ב
דרך תצורה
משקל קַטָּל
נטיות
ר׳ נַשָּׁקִים; נ׳ נַשָּׁקִית, נ"ר נַשָּׁקִיּוֹת; נַשָּׁק־
עברית חדשה אומן שמלאכתו טיפול בנשק ובתחזוקתו, בעיקר בכלי יריה.
היחידה מעסיקה שני נשקים אשר אחראים על כל אמצעי הלחימה של היחידה.
חיל החימוש מכשיר מדי מחזור עשרות נשקים .
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
נישק
שורש וגזרה
נ־שׂ־ק
בניין
נִפְעַל
עלה באש .
” וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל“ (תהלים עח , פסוק כא )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
השורש נ־שׂ־ק מוכר יותר כשורש נ־ס־ק שמשמעו הרחב עליה וגם הבערה של אש הסיק במקרא גם בשׂ.
השורש נשׂק
השורש נ־ס־ק ובצורתו המשנית נ־שׂ־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ .
במקרא גם בשׂ בלשון חז"ל בס' במובן כללי העלאה , ובמובנים פרטיים כהבערה של אש , העלעת רעיון ידיעה מתוך מחשבה. ובארמית בעוד מובנים.
נ־ס/שׂ־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָסַק
נוֹסֵק
יִנְסוֹק
נְסוֹק
לִנְסוֹק
נִפְעַל
נִסַּק נִשַּׂק
נִסָּק נִשָּׂק
הִפְעִיל
הִסִּיק ,הִשִּׂיק
מַסִּיק , מַשִּׂיק
יַסִּיק, יַשִּׂיק
הַסֵּק
לְהַסִּיק לְהַשִּׂיק
הֻפְעַל
הֻסַּק
מֻסָּק
יֻסָּק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל