לדלג לתוכן

נצרת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָצְרַת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נצרת
הגייה* Natzrat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־צ־ר
דרך תצורה
נטיות
  1. עיר עתיקה השוכנת בגליל התחתון, נחשבת לערש הדת הנצרית.
    • "צַדִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ מָרַת. / וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת. / וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת. / וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרָת מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)
    • ”שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר / בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי, / כִּי דִּגְלִי דֶּגֶל טֹהַר וָיֹשֶׁר / יְטַהֵר שְׁתֵּי גְּדוֹת יַרְדֵּנִי.“ (שמאל הירדןערך מקביל בוויקיפדיה, מאת זאב ז'בוטינסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

[עריכה]
  • כפי הנראה, בימי בית שני היתה נצרת עיר של נגרים, כי כבר שער ר' יוסף הלוי, ש“נצרת” גזורה היא מתיבת נסרת כשמה הקודם של ימת כנרת גנוסר היא גיא-נסרים כרמז למשלח היד של תושבי סביבת הימה [1]. השם נצרת, מופיע בכתב עברי לראשונה וללא ניקוד ברשימות משמרות הכהונה הנקראות "כתובת קיסריה" ומתוארכות לתחילת המאה השנייה עד לסוף המאה השלישית לסה"נ, לערך. תיבה זו מופיעה ברובד לשונו של הפייטן אלעזר בירבי קליר בצורתה המנוקדת בלשון עברית של ימי הביניים - "נָצְרַת" (ראו לעיל). בעברית של תקופת ההשכלה שובש שמה בעקבות השפעת לשונות אירופה לצורה: נַצֶּרֶת, במשקל קַטֶּלֶת.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נצרת
ויקימסע מדריך טיולים בוויקימסע: נצרת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נצרת
  • אהרון ברבריאן - "כוחו של חרוז" (החל מעמ' 3) , למקור השם נצרת, אתר האקדמיה ללשון

הערת שוליים

[עריכה]
  1. החיים הכלכליים בישראל בימי בית שני / מאת: יוסף קלוזנר, פרק ב'