מבוע

מַבּוּעַ

לשון המקרא [מליצה] בריכת מים הפורצת מתוך האדמה.
- ”וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.“ (ישעיהו לה, פסוק ז)
- ”עַד אֲשֶׁר לֹא־יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף, וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב; וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ, וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל־הַבּוֹר.“ (קהלת יב, פסוק ו)

ערך בוויקיפדיה: מבוע

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבוע