המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא. אולם מופיעה היא פעם נוספת בצורה 'קיבתה' - ”וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ“ (במדבר כה, פסוק ח) היו שגזרו קבתה בהוראת 'רחמה', אולם במורה נבוכים לרבנו משה בן מימון נכתב " וקֵבַה הוא שם האצטומכא (סטוֹמַק,בטן) ,והרחם (המופיע בספר בראשית כ' יח) הוא איבר בקרבי-האשה בו מתפתח הוולד". עפ"י פרשן ימה"ב אבן ג'נאח ה'קֵבַה' נמנית עם חלקי גוף הבהמה השמורים לכוהן שהקריב אותה. ואמנם בעלי המדרש ראו את זכותם זו של הכוהנים על קיבת הבהמה כנובעת מפגיעתו של פינחס בקיבת המדיינית [1].
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ“ (במדבר כה, פסוק ח).
יש להוסיף לדף זה את הערך: קֳבָה.
ערך בוויקיפדיה: קיבה