מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מבוי
|
הגייה* |
mavoy
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ב־ו־א
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
ר׳ מְבוֹאוֹת
|
- לשון חז"ל רחוב פנימי – בדר"כ צר וארוך – ומשותף לכמה חצרות שפתיחיהן בצידיו.
- ”חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ וּפְתוּחוֹת לְמָבוֹי, עֵרְבוּ בַּחֲצֵרוֹת וְלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, מֻתָּרִין בַּחֲצֵרוֹת, וַאֲסוּרִין בַּמָּבוֹי; וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, מֻתָּרִין כָּאן וְכָאן.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ו, משנה ח)
- ”חצר של רבים ומבואות שאין מפולשין עיריבו מותרין לא עיריבו אסורין“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק א, הלכה ה)
- צורה משנית למילה המקראית מבוא.
קישורים חיצוניים[עריכה]
השורש בוא
|
השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.
נטיות הפעלים[עריכה]
ב־ו־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּא
|
בָּא
|
יָבוֹא
|
בּוֹא
|
לָבוֹא
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הֵבִיא
|
מֵבִיא
|
יָבִיא
|
הָבֵא
|
לְהָבִיא
|
הֻפְעַל
|
הוּבָא
|
מוּבָא
|
יוּבָא
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|