רגז

רֹגֶז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רוגז
הגייה^*	rogez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ג־ז
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ רֹגָזִים. נס׳ רֹגְזוֹ, רֹגְזָהּ, רֹגְזָם.

לשון המקרא חוסר שלוה, מצב נפשי בעת פחד דאגה או כעס.
- ”וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יהוה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד-בָּךְ.“ (ישעיהו יד, פסוק ג)
- ”...יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז...“ (חבקוק ג, פסוק ב)
- ”לֹא שָׁלַוְתִּי, וְלֹא שָׁקַטְתִּי; וְלֹא נָחְתִּי, וַיָּבֹא רֹגֶז“ (איוב ג, פסוק כו)
- ”וְהוּא רוֹגֵז, וְהוּא כּוֹעֵס, / וְלֹא יִרְצֶה לְהִתְפַּיֵּס, / [...] וְרַק שָׁרוּי בְּרֹגֶז!“ (בְּרֹגֶז, מאת מרים ילן שטקליס בזֶמֶרֶשֶׁת)
[לשון הילדים] מריבה וכעס או חוסר שביעות רצון.
- הילדים כבר לא חברים הם ברוגז.

שורש מקראי מבטא בדרך כלל פחד. בארמית השורש מקביל לכעס. בשפה מנדעית שם התואר (ש'רגזן: šrgzn) =לזעום.

לשון המקרא היה בסערת רגשות מפחד וחרדה.
- ”אַשֶר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךּ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ“ (דברים ב, פסוק כה)
- ”וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ עַל כָּל הַטּוֹבָה“ (ירמיה לג, פסוק ט)
- ” שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ“ (ישעיהו יד, פסוק ט)
- ”אַל תִּרְגְזוּ בַּדָּרֶך“ (בראשית מה, פסוק כד)
[עממי] הביע את חוסר שביעות רצונו, כָּעַס.

1. לשון המקרא. 2. מארמית ולשון חז"ל.

לשון המקרא שאינו שלו. שאינו רגוע כועס מפחד
- ” וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ“ (דברים כח, פסוק סה)