אנף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אָנַף[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אנף |
| שורש וגזרה | א־נ־ף |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא כעס. נקם. התמלא בכעס על מעשה רע. והשיב גמול מתאים.
- ”כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב “ (מלכים א׳ ח, פסוק מו)
- ” אוֹדְךָ אדני כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי“ (ישעיהו יב, פסוק א)
גזרון[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 80; לוח UT 137