אנף

אָנַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אנף
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא כעס. נקם. התמלא בכעס על מעשה רע. והשיב גמול מתאים.

   • ”כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב “ (מלכים א׳ ח, פסוק מו)
   • ” אוֹדְךָ אדני כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי“ (ישעיהו יב, פסוק א)

גיזרון

• קרוב אל אף חרון אף.

מילים נרדפות

• התאנף

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• אנפה
• נאף