נוח לכעס

נוֹחַ לִכְעֹס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוח לכעוס
הגייה^*	noakh likh'os
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ו־ח; כ־ע־ס
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ נוֹחָה לִכְעֹס, ר׳ נוֹחִים לִכְעֹס

”אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת; נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה יא)