מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא התקלקל, נָמַק; נחלש או כהה.
- ”עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי“ (תהלים ו, פסוק ח)
- ”כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי, וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה; כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי, וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ“ (תהלים לא, פסוק יא)
- מופיע בספר תהילים, שלש פעמים - בפסוקים הנ"ל וגם בתהלים לא, י.
- לדעת מנחם בן סרוק נגזר מ"עָשׁ", שהתקלקל ונרקב כאילו נאכל על ידי עש.[1]
- יתכן שיש קשר למילה האכדית: ašāšu - דאגה, טרדה.
- רש"י (תהלים שם) פירש "עשש מכעס עיני" שהוא נגזר מעששית, שעיניו כהו עד שנדמה כאילו מביט דרך עששית מפוחמת.
- ↑ מחברת מנחם, עש. וכן כתבו ראב"ע ורד"ק.
