תסכול

תִּסְכּוּל[עריכה]

תחושת מרירות וחוסר אונים הנובעת מאכזבה ומאי־יכולת או קושי לפעול.
- ”השפעתה של הפריצה ליובוביץ' על אשתי גברה והלכה. יומם ולילה עבדה אשתי בפרך, כמעט בלא הפסקה, והדבר הרס את חיי וגרם לי תסכול רב.“ (נע ונד (זכרונות יחזקאל קוטיק) - כרך ב, מאת יחזקאל קוטיק, בפרויקט בן יהודה)
- למדתי למבחן שעות ארוכות ובכל זאת נכשלתי, דבר שגרם לי לתחושת תסכול.

ערך בוויקיפדיה: תסכול