טיב

טִיב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טיב
הגייה*	tiv
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־ו־ב, גזרת נע"ו/י
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	ר'(-) נס׳ טִיבוֹ טִיבָהּ טִיבָם

1. לשון חז"ל מה שהוא הדבר, מהותו. תכונותיו. כשירותו. וכל מאפיניו.

   • ”מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח עד שיבא אליהו“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק א, משנה ח)
   • ”ראוה מדברת עם אחד בשוק אמרו לה מה טיבו של זה?[...]-איש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ח)
   • ”כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ו, עמוד א)
   • ”מצא שדה מצויינת ואין ידוע מה טיבה אם יש בה אילן בידוע שנחרש קבר בתוכה“ (תוספתא, מסכת אהלות – פרק יז, הלכה יב)
   • אינני רוצה להתערב כשאינני יודע מה טיב הקשר ביניהם.

2. [עממי] חוזקו של מוצר. עמידותו של דבר.

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי

צירופים

• עמד על טיבו

מילים נרדפות

• איכות
• מהות

תרגום

• צ'כית: kvalita ‏‏‏‏, přirozenost ‏‏‏‏
• אנגלית: quality ‏‏‏‏, nature ‏‏‏‏

ראו גם

• צביון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: טיב

טִיֵּב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	טייב
שורש וגזרה	ט־ו־ב
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל עיבד קרקע חקלאית. הפך את אדמתה והכינה לזריעה.

   • ”טייבה ומת בנו מהו שיהא מותר לזורעה ..טייבה ומת בנו מותר לזורעה טייבה ומכרה אסור לזורעה“ (ירושלמי, מסכת שביעית – פרק ד, הלכה ב) .

גיזרון

• לשון חז"ל משורש מקראי.
• ”שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית שנטייבה או שנדיירה לא תזרע במוצאי שביעית שדה שנטייבה בית שמאי אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית ובית הלל אומרים אוכלין“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ב)

תרגום

• אנגלית: cultivate‏‏‏‏