מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | נעים |
הגייה* | naim |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | נ־ע־ם |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ נְעִימָה ר׳ נְעִימִים נְעִימוֹת |
- לשון המקרא מה שנותן הרגשה טובה. שמסב הנאה ולא מפריע או מציק כלל.
- ”הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים“ (שיר השירים א, פסוק טז)
- ”שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ “ (שמואל ב׳ א, פסוק כג)
- ”שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל“ (תהלים פא, פסוק ג)
- שתהיה לכן חופשה נעימה ומהנה.
- לא נעים לי להפריע אבל אני מוכרח..
- שם פרטי (לזכר, ונְעִימָה לנקבה)
- השורש נפוץ בפיניקית, שבה הוא מחליף את השורש ט־ו־ב בעברית.[1]
השורש נעם |
השורש נ־ע־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
נ־ע־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
נָעַם |
[נָעֵם] (נוֹעֵם) |
יִנְעָם |
נְעַם |
[לִנְעָם] |
נִפְעַל |
-אין- |
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הִנְעִים |
מַנְעִים |
יַנְעִים |
הַנְעֵם |
לְהַנְעִים |
הֻפְעַל |
הֻנְעַם |
מֻנְעָם |
יֻנְעַם |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
- ↑ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, p. 43