מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נעים
|
| הגייה* |
naim
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ע־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל
|
| נטיות |
נ׳ נְעִימָה ר׳ נְעִימִים נְעִימוֹת
|
- לשון המקרא מה שנותן הרגשה טובה. שמסב הנאה ולא מפריע או מציק כלל.
- ”הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים“ (שיר השירים א, פסוק טז)
- ”שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ “ (שמואל ב׳ א, פסוק כג)
- ”שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל“ (תהלים פא, פסוק ג)
- שתהיה לכן חופשה נעימה ומהנה.
- לא נעים לי להפריע אבל אני מוכרח..
- שם פרטי (לזכר, ונְעִימָה לנקבה)
| השורש נעם
|
|
השורש נ־ע־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
| נ־ע־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
נָעַם
|
[נָעֵם] (נוֹעֵם)
|
יִנְעָם
|
נְעַם
|
[לִנְעָם]
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הִנְעִים
|
מַנְעִים
|
יַנְעִים
|
הַנְעֵם
|
לְהַנְעִים
|
| הֻפְעַל
|
הֻנְעַם
|
מֻנְעָם
|
יֻנְעַם
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
