נחמד

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחמד
הגייה^*	nechmad
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־מ־ד
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	נ׳ נֶחְמָדָה נֶחֱמֶדֶת/ נֶחְמֶדֶת ר׳ נֶחְמָדִים נִֶחֱמָדִים

שהכל רוצים בו מפני מעלותיו.
- ”כל עץ נחמד למראה“ (בראשית ב, פסוק ט)
- ”הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים“ (תהלים יט, פסוק יא)
- ” אוצר נחמד“ (משלי כא, פסוק כ)
עברית חדשה [עממי] אדם נעים לסביבתו. מה שמשרה הרגשה טובה.
- אני תמיד הולך לרופא הזה כי הוא יותר נחמד מכולם.
- אני עצובה כי המורה לא היתה נחמדה אלי היום.
- היה טיול נחמד, לא רע בכלל, היה יכול להיות יותר טוב.

השורש ח־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.