נחמד

נֶחְמָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחמד
הגייה*	nechmad
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־מ־ד
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	נ׳ נֶחְמָדָה נֶחֱמֶדֶת/ נֶחְמֶדֶת ר׳ נֶחְמָדִים נִֶחֱמָדִים

1. שהכל רוצים בו מפני מעלותיו.

   • "כל עץ נחמד למראה" (בראשית ב, פסוק ט)
   • "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, פסוק יא)
   • " אוצר נחמד" (משלי כא, פסוק כ)

2. עברית חדשה [עממי] אדם נעים לסביבתו. מה שמשרה הרגשה טובה.

   • אני תמיד הולך לרופא הזה כי הוא יותר נחמד מכולם.
   • אני עצובה כי המורה לא היתה נחמדה אלי היום.
   • היה טיול נחמד, לא רע בכלל, היה יכול להיות יותר טוב.

גיזרון

• תואר מצורת נפעל של הפועל חָמַד.

נגזרות

• נחמדות
• התנחמד(עממי)

מילים נרדפות

• טוב
• נעים
• רצוי(1)

ניגודים

• מאוס(1)
• מתועב
• נבזה

תרגום

• אנגלית: nice‏‏‏‏