מופת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוֹפֵת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא סימן חזק וברור, התרחשות שמוכיחה ענין מעל לכל ספק.
    • "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" (שמות ז)
  2. התרחשות פלאית, היוצאת מגדר הטבע.
    • האדמו"ר הזה עושה הרבה מופתים.
    • "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת" (דברים יג)
  3. דבר מופלא וחריג, המשמש דוגמא לחיקוי.
    • התנהגותו היתה למופת.
    • "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים" (תהלים עא)

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. בדרך כלל המופת הוא סימן החורג מדרך הטבע (מלבי"ם)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏
  • גרמנית: Wort‏‏‏‏
  • ספרדית: palabra‏‏‏‏