חן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בחֵן, שם עצם. לערך העוסק בחַן, פועל; ראו חָנַן.

חֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חן
הגייה* khen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ח־נ־ן
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות כ׳ חִנּוֹ, חִנָּהּ, חִנָּם
  1. תכונת נחמדות, אטרקטיביות, מראה חביב ויפה.
    • אף כי אישה זו לא ניחנה בחכמה מרובה, יש בפניה חן רב השובה את לבי.
    • ”שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יהוה הִיא תִתְהַלָּל“ (משלי לא, פסוק ל)
  2. שם פרטי לזכר ולנקבה.
    • ”וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן-צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל יְהוָה“ (זכריה ו, פסוק יד)

גיזרון[עריכה]

  • יש קושרים את השורש למילה חינם כלומר החן הוא ללא סיבה נראית לעין. כך גם החנינה.
  • השמות המקוצרים חן, וחנא ידועים מכתובות פיניקיות מיסוד "חן", ומופיעים גם במקרא בצורת - ”חֵנָדָד“ (עזרא ג, פסוק ט) , ”חַנָּה“ (שמואל א׳ א, פסוק כב) . השווה השם באכדית "חינבי" Khinnibei [1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • חן באתר האקדמיה ללשון העברית, אוגוסט 2020

סמוכין[עריכה]

  1. עורך/כים: בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג ,ירושלים ,מוסד ביאליק, תשכ"ה - 1965 ,עמוד: 201