חן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חן
הגייה* khen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ח־נ־ן
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות כ׳ חִנּוֹ, חִנָּהּ, חִנָּם
  1. תכונת נחמדות, אטרקטיביות, מראה חביב ויפה.
    • אף כי אישה זו לא ניחנה בחכמה מרובה, יש בפניה חן רב השובה את לבי.
    • "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יהוה הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא, פסוק ל)
  2. שם פרטי לזכר ולנקבה.
    • "וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן-צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל יְהוָה" (זכריה ו, פסוק יד)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]