יפהפה
יְפֵהפֶה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יפהפה |
| הגייה* | yefeyfe |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | י־פ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קְטַלְטַל |
| נטיות | נ׳ יְפֵהפִיָּה, ר׳ יְפֵהפִיִּים, נ"ר יְפֵהפִיּוֹת |
- טוב־מראה; יפה למדי.
- ”עֶגְלָה יְפֵה־פִיָּה מִצְרָיִם; קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.“ (ירמיהו מו, פסוק כ)
- ”הֵי, הֵי, גַּלִּיָּה / בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה!“ (שִׂימִי יָדֵךְ, מאת לא ידוע בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”חֲנֻכִּיָּה יְפֵהפִיָּה נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹר. / מְסַפֶּרֶת לִי, מְשׁוֹרֶרֶת לִי עַל חֹפֶשׁ וְעַל דְּרוֹר.“ (חֲנֻכִּיָּה יְפֵהפִיָּה, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.