הנוה

הִנְוָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הנווה
שורש וגזרה	נ־ו־י/ה
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא ייפה, פֵּאֵר.

   • ”עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ“ (שמות טו, פסוק ב)

גיזרון

• גזור מהתואר נאוה בהוראת יופי.
• לפי חלק מהפרשנים המשמעות בפסוק הנ"ל היא דוקא מלשון נָוֶה, כלומר: אבנה לו בית (אונקלוס, ראב"ע). אמנם מהתקבולת ל"ארוממנהו" מסתבר יותר שהוראתו יופי.

מילים נרדפות

• ייפה

ראו גם

• נוה
• נאוה