מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שוע
הגייה *
shua
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
שׁ־ע־ע
דרך תצורה
נטיות
נ׳ שׁוּעָה, ר׳ שׁוּעִים
(יש לשכתב פירוש זה ): סיב שמחובר היטב לחברו, ביצירת אריג
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה ) אין מסכת כלאיים, האם הכוונה היא לכלאים?. ”אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרוּג, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וָנוּז.“ (משנה, מסכת כלאיים – פרק ט, משנה ח )
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה ) אין מסכת כלאיים, האם הכוונה היא לכלאים?. ”הַלְּבָדִים אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׁוּעִים .“ (משנה, מסכת כלאיים – פרק ט, משנה ט ) .
מוחלק, ששטח הפנים חלק .
להגדרה זו אין משפט מדגים . אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו. רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן .
שורש ארמי. שוע הוא יצירת הלבדים . החיבור של הסיבים נעשה ע"י כבישה והחלקה "שוע, הוא הליבוד, מפני שמחליקים את פני אותו הדבר המלובד, ותרגום וטח את הבית וישוע ית ביתא." (הרמב"ם פיה"מ כלאים שם )
שם כנעני קדום, לזכר.
”בַת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ “ (בראשית לח , פסוק ב )
”וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ (לדָויִד) בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל“ (דברי הימים א׳ ג , פסוק ה )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
sho a
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
י־שׁ־ע
דרך תצורה
משקל קוֹל
נטיות
ר׳ שׁוֹעִים, שׁוֹעֵי־
איש חשוב התורם מהונו לטובת הציבור, הרחב.
”לֹא־יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב; וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ .“ (ישעיהו לב , פסוק ה )
”אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים, וְלֹא נִכַּר־שׁוֹעַ לִפְנֵי־דָל; כִּי־מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם.“ (איוב לד , פסוק יט )
שִׁוֵּעַ גם שִׁוַּע[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שיווע
שורש וגזרה
שׁ־ו־ע
בניין
פִּעֵל
צעק בכאבו.
”אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן“ (ישעיהו נח , פסוק ט )
”מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמָעְתָּ קוֹלִי“ (יונה ב , פסוק ג )
”עַד אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ“ (חבקוק א , פסוק ב )
”יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי“ (תהלים ל , פסוק ג )
”כִִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ“ (תהלים עב , פסוק יב )
”הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֶעָנֶה אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט“ (איוב יט , פסוק ז )
”כִּי אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתוֹם וְלֹא עֹזֵר לוֹ“ (איוב כט , פסוק יב )
”מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים“ (איוב לה , פסוק ט )
פעמים בתנ"ך מובאת המילה בצורת שם הפועל שׁוּעַ. אך בדרך כלל שַׁוְעָה
השורש שׁוע
השורש שׁ־ו־ע הוא שורש מגזרת השלמים .
ש-ו-ע
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
נִפְעַל
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שִׁוֵּע או שִׁוַּע
מְשַׁוֵּעַ
יְשַׁוֵּעַ
שַׁוֵּעַ
לְשַׁוֵּעַ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-