לח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

לֵחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ליח
הגייה* leakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ח גזרת הכפולים
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות לֵחַ־; כ׳ לֵחוֹ
  1. רטיבות.
  2. בהשאלה: רעננות, חיוניות, כוח.

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה בארמית: לִחְלוּחָא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום משמעות (1)[עריכה]

תרגום משמעות (2)[עריכה]

ראו גם[עריכה]

לַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לח
הגייה* lakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ל־ח־ח
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר': לַחִים, נ': לֶחָה[1], נ"ר: לַחוֹת
  1. ספוג במים (או נוזל אחר על בסיס מים).
    • ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, שִׁמְשׁוֹן; אִם־יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים, אֲשֶׁר לֹא-חֹרָבוּ – וְחָלִיתִי, וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.“ (שופטים טז, פסוק ז)
    • ”וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה – הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ; אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.“ (יחזקאל יז, פסוק כד)
    • ”וּבְנַפשִׁי אֲגַם-בְּדֹלַח, / דְּגֵי-זָהָב-חֲלוֹמוֹתָי. / וְעַל קַרקַע-אֲגַם – עַל חוֹל לַח – / כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת – שִׁירָי.“ (זוכר אני, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)
    • חודשי הקיץ בארץ מאופיינים באקלים חם ולח במישור החוף ובשפלה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. בצורת הנקבה באה הלמ"ד בסגול כיוון שהחי"ת מוארכת בקמץ, כמו למשל "צֶחָה" מן "צַח".