מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁקַד .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שקד
הגייה *
shaked
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ק־ד
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ שׁקֵדִים
עץ שקד בפריחה.
פרי השקד.
פרי עץ מהסוג פרונוס בעל שתי קליפות : האחת ירוקה ובשרנית, והשניה קשה וחומה, וזרע נאכל .
”[...] קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים .“ (בראשית מג , פסוק יא )
”וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים .“ (במדבר יז , פסוק כג )
"אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך / מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים." (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ , מאת נתן אלתרמן )
"אמרת שאת רוצה לחיות / חיים טובים ומתוקים, / אז בשבילך פתחתי פה ברחוב / חנות שקדים וצימוקים." (רוזה , מאת חיים חפר )
(אנטומיה ) כינוי לשתי בלוטות הלימפה הנמצאות בפתח הגרון.
עקב דלקות חוזרות ונשנות בשקדים הוחלט לבצע ניתוח לכריתתם.
שם פרטי לזכר ולנקבה.
מצוי בלשון בבלית-מאוחרת, כתוב על גבי ממצא קרמי שנתגלה בעיר המקראית אֶרֶךְ (אורוק) מן התקופה ההלניסטית בארץ ישראל , בהגיית: סוּקְדוּ, שִׁיקַדוּ šiqdu , suqdu ארמית: שִׁקְדָּא.
לפי הפירוש המסורתי שם העץ ופרותיו נגזרו מהשורש שׁ־ק־ד, במשמעות "מהירות, התמדה". למשל: בספר ירמיהו נכתב: ”וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ“ (ירמיהו א , פסוקים יא – יב ) .
ב"ספר השורשים" מקשר רד"ק את שם הפרי ל"ענין המהירות וההשתדלות וההתמדה על הדבר", שכן "עץ השקד ימהר להנץ משאר עצים".
3. צורת השקדים דומה לפרי השקד.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שקד
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שקד
שורש וגזרה
ש־ר־ש
בניין
פָּעַל
המקפיד ומדקדק בתחום מסוים.
”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לִשְׁלֹמֹה:אִם-יְהוָה, לֹא-יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ;אִם-יְהוָה לֹא-יִשְׁמָר-עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר “ (תהילים קכז , פסוק א )
"רבי אלעזר אומר, הוי שקד ללמוד מה שתשיב את אפיקורוס" (משנה אבות ב יד ) .
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
ר' סעדיה גאון פירש הביטוי ”נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי“ (איכה א , פסוק יד ) במשמעות "בנ"י קשורים ודבוקים לאלוהיהם בגלל פשעיהם", וזאת עפ"י הביטוי בארמית - "כלבא בס קדא", ש-רס"ג הציע לפרש - "כלבא בשׁ קדא" - הוא כלב קשור ברצועה וזאת בשל חילוף פנים-מקראי בן שֹ - שׁ , שהיה שגור בפי חכמי ימה"ב [1]
מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ אילן אלדר, קטע חדש של "פתרון שבעים מילים בודדות" לרב סעדיה גאון. מתוך לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה" (אדר ב התשנ"ד-התשנ"ה), עמ' 230-229).