שקד

יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁקַד.

שָׁקֵד

פרי עץ מהסוג פרונוס בעל שתי קליפות: האחת ירוקה ובשרנית, והשניה קשה וחומה, וזרע נאכל.
- ”[...] קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.“ (בראשית מג, פסוק יא)
- ”וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.“ (במדבר יז, פסוק כג)
- "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך / מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים." (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ, מאת נתן אלתרמן)
- "אמרת שאת רוצה לחיות / חיים טובים ומתוקים, / אז בשבילך פתחתי פה ברחוב / חנות שקדים וצימוקים." (רוזה, מאת חיים חפר)
(אנטומיה) כינוי לשתי בלוטות הלימפה הנמצאות בפתח הגרון.
- עקב דלקות חוזרות ונשנות בשקדים הוחלט לבצע ניתוח לכריתתם.
שם פרטי לזכר ולנקבה.

מצוי בלשון בבלית-מאוחרת, כתוב על גבי ממצא קרמי שנתגלה בעיר המקראית אֶרֶךְ (אורוק) מן התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, בהגיית: סוּקְדוּ, שִׁיקְדוּם šiqdum, suqdu ארמית: שִׁקְדָּא.
לפי הפירוש המסורתי שם העץ ופרותיו נגזרו מהשורש שׁ־ק־ד, במשמעות "מהירות, התמדה". למשל: בספר ירמיהו נכתב: ”וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ“ (ירמיהו א, פסוקים יא–יב).
ב"ספר השורשים" מקשר רד"ק את שם הפרי ל"ענין המהירות וההשתדלות וההתמדה על הדבר", שכן "עץ השקד ימהר להנץ משאר עצים".

3. צורת השקדים דומה לפרי השקד.

ערך בוויקיפדיה: שקד מצוי

ערך בוויקיפדיה: שקדים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שקד

המקפיד ומדקדק בתחום מסוים.
- ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לִשְׁלֹמֹה:אִם-יְהוָה, לֹא-יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ;אִם-יְהוָה לֹא-יִשְׁמָר-עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר “ (תהילים קכז, פסוק א)
- "רבי אלעזר אומר, הוי שקד ללמוד מה שתשיב את אפיקורוס" (משנה אבות ב יד ).

ר' סעדיה גאון פירש הביטוי ”נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי“ (איכה א, פסוק יד) במשמעות "בנ"י קשורים ודבוקים לאלוהיהם בגלל פשעיהם", וזאת עפ"י הביטוי בארמית - "כלבא בסקדא", ש-רס"ג הציע לפרש - "כלבא בשׁקדא" - הוא כלב קשור ברצועה וזאת בשל חילוף פנים-מקראי בן שֹ - שׁ, שהיה שגור בפי חכמי ימה"ב ^[1]

↑ אילן אלדר, קטע חדש של "פתרון שבעים מילים בודדות" לרב סעדיה גאון. מתוך לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה" (אדר ב התשנ"ד-התשנ"ה), עמ' 230-229).