חלה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חַלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חלה
הגייה* chala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ל־ל
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
חלה עם גרגירי פרג
חלת דבש מודרנית
  1. לשון המקרא ככר לחם קלוע בעל טעם עשיר שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, מן הסתם).
    • ”וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.“ (ויקרא כד, פסוק ה)
    • ”רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם-חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה: כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.“ (במדבר טו, פסוק כ).
    • ”וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל-הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)
    • בכל שבת צריך לקדש על שתי חלות.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי. מקביל לפיניקית 𐤇𐤋𐤕 (חלת) 'לחם המשמש בטקס'[1], כנראה גם אוגריתית ḫlủ[2].
  • מקור השם אינו ברור לגמרי. אליעזר בן יהודה מציין שיש אומרים שמקורו משורש ח־ל־ל, ואחרים אומרים שמקורו מהשורש ח־ל־י/ה = מתוק (בערבית המילה חלווה – ממתק)‏‏. השורש ח־ו־ל במשמעותו לסובב (מחול, לחולל) יכול גם להיות מקור טוב לשם, כי החלה היא מאפה עגול.
  • בדומה לבן יהודה, גם הרב קליין במילון האטימולוגיה העברית משייך תיבת "חלה" לשורש ח-ל-ל ,בבניין פיעל, היוצר את הפועל "חילל" בהוראת "ניקב", "חורר" , לפיכך חלה היא מאפה שהאופה מחורר (למען יאפה בתוכו) [3]. יתכן וגם "חלת הדבש" נקראת כך על שום צורת מבנה תאי הדונג הניגרים שנראים כמחוררים או "חללים-חללים" "חללים (מלאי) דבש".

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חלה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלה

חָלָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלה
שורש וגזרה ח־ל־י/ה א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה במצב של כאב, פציעה, תקלה בפעולת מערכות הגוף, לקוי באבר מאברי הגוף.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חָלָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלה
שורש וגזרה ח־ל־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הרגיש. ידע במאורעות הבאים על גופו.
    • ”הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד“ (משלי כג, פסוק לה)
    • ” הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע“ (ירמיהו ה, פסוק ג)

גיזרון[עריכה]

  • קיים גם בארמית בביטוי הנפוץ "לא חלי ולא מרגיש" (יומא כב ב).

מילים נרדפות[עריכה]


תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

חִלָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ל־י/ה ג
בניין פִּעֵל
  1. תמיד בנסמך לפנים התחנן, בִּקש, התפלל, קיבל (קבלת פנים).
    • ”וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל, וּפְנֵי יהוה לֹא חִלִּיתִי.“ (שמואל א׳ יג, פסוק יב)
    • ”רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב.“ (משלי יט, פסוק ו)
    • ”וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים“ (מלאכי א, פסוק ט)
    • ”וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק יב)
    • ”וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי“ (מלכים א׳ יג, פסוק ו)

תרגום[עריכה]

גזרון[עריכה]

  • 'חִלָּה אֶת פָּנָיו' - השוו, ערבית - חַלַאּ حَلَّ בהוראת -'להשאר', 'לתפוס-מקום', 'להתגורר'. בתרבות ערב 'חילא' הוא מנהג של כיבוד האורחים שחפצים בטובתם.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חִלָּה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הביא מאורעות קשים.
    • ”וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה אֲדֹנָי בָּהּ“ (דברים כט, פסוק כא)

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש פעל
  • הערה: לקטגוריה זו עלולים להגיע ערכים שקטגוריית השורש שלהם לא הוסדרה כראוי!

ז.מ.נ.

סמוכין[עריכה]

  1. A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback, page 140
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 384
  3. מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף -דר' ארנסט קליין,הוצאת-כרטא 1987, ערך:"חלה", עמ'217