לדלג לתוכן

אויל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֱוִיל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוויל
הגייה* evil
חלק דיבר שם־עצם ותואר
מין זכר
שורש א־ו־ל ב
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ אווילים
  1. לשון המקרא מי שאין בו חכמה ודעת.
    • ”בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם – יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל; אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ – עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.“ (הושע ט, פסוק ז)
    • ”דֶּרֶךְ אֱוִיל, יָשָׁר בְּעֵינָיו; וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה, חָכָם.“ (משלי יב, פסוק טו)
    • גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב; אֹטֵם שְׂפָתָיו, נָבוֹן“ (משלי יז, פסוק כח)
    • "אַל תַּרְגִּיל עִם אִישׁ אֱוִיל, פֶּן יָבוּז לִנְדִיבִים" (בן סירא ח,ד)

גיזרון

[עריכה]
  • ככל הנראה מאכדית: 𒀀𒉿𒈝 (awīlu) בהוראת - אדם חופשי. מעבר דומה מצינו במילה אדיוט, שמקורה מיוונית בהגיית אִדיוטֶס : idiṓtēs) ἰδιώτης) - אדם פרטי, חסר מקצוע, ובמעבר ללטינית idiota החלה לשמש בהוראת 'טיפש'.
  • אחרים גזרו אויל מהמילה 'אולי', שהאוויל מטיל ספק בכל דבר ומסיבה זו אינו מקבל את חוקי החכמה והמוסר.[1]
  • יש מי שהציע ש'אויל' קרוב לערבית: أَوَّل (אָוַל) - ראשון, ולארמית: 'אַוְלָא' - זמן קדום, מצב ראשוני. כלומר אדם במצבו המקורי לפני שהשיג חכמה.[2]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. כך פירשו הכתב והקבלה (בראשית יח,כד) והמלבי"ם (משלי א,ז ועוד).
  2. ראו כאן שהציע באופן דומה, שנקרא כך אדם שאינו מעמיק במחשבתו אלא פועל לפי המחשבה הראשונה העולה במוחו, והשווה לדברי רלב"ג (משלי כב,ז): "האויל יסתפק במה שיראה לו מהענינים בתחלת המחשבה".

אוּיַּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אוייל
שורש וגזרה א־ו־ל א
בניין פֻּעַל
  1. לשון ימי הביניים חֻזַּק.

גיזרון

[עריכה]
  • משורש מקראי א־ו־ל בהוראת: חוזק, כח.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

סמוכין

[עריכה]