אויל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֱוִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוויל
הגייה* evil
חלק דיבר שם־עצם ותואר
מין זכר
שורש א־ו־ל ב
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ אווילים
  1. לשון המקרא טיפש, חסר דעת.
    • ”בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה, בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם – יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל; אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ – עַל רֹב עֲוֹנְךָ, וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה.“ (הושע ט, פסוק ז)
    • ”דֶּרֶךְ אֱוִיל, יָשָׁר בְּעֵינָיו; וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה, חָכָם.“ (משלי יב, פסוק טו)
    • גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ, חָכָם יֵחָשֵׁב; אֹטֵם שְׂפָתָיו, נָבוֹן“ (משלי יז, פסוק כח)
    • "אַל תַּרְגִּיל עִם אִישׁ אֱוִיל, פֶּן יָבוּז לִנְדִיבִים" (בן סירא ח,ד)

גיזרון[עריכה]

  • ככל הנראה מאכדית: 𒀀𒉿𒈝 (awīlu) בהוראת - אדם חופשי. מעבר דומה מצינו במילה אדיוט, שמקורה מיוונית: idiṓtēs) ἰδιώτης) - אדם פרטי, חסר מקצוע, ובמעבר ללטינית idiota החלה לשמש בהוראת 'טיפש'.
  • יש המפרשים 'אויל' - רשע, ומקשרים לאנגלית: evil - רשע, אמנם ככל הנראה מדובר בדמיון מקרי, ומקור המילה האנגלית הוא כנראה משפה הודו-אירופית קדומה[1].
  • אחרים גזרו אויל מהמילה 'אולי', שהאוויל מטיל ספק בכל דבר ומסיבה זו אינו מקבל את חוקי החכמה והמוסר.[2]
  • יש מי שהציע ש'אויל' קרוב לערבית: أَوَّل (אָוַל) - ראשון, כלומר אדם שאינו מעמיק במחשבתו אלא פועל לפי המחשבה הראשונה העולה במוחו.[3]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

אוּיַּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אוייל
שורש וגזרה א־ו־ל א
בניין פֻּעַל
  1. לשון ימי הביניים חֻזַּק.

גיזרון[עריכה]

  • משורש מקראי א־ו־ל בהוראת: חוזק, כח.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. ראו בגיזרון בויקימילון האנגלי: evil‏‏‏‏.
  2. כך פירשו הכתב והקבלה (בראשית יח,כד) והמלבי"ם (משלי א,ז ועוד).
  3. ראו כאן. והשוו לדברי רלב"ג (משלי כב,ז): "האויל יסתפק במה שיראה לו מהענינים בתחלת המחשבה".