מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כסיל
|
הגייה* |
ksil
|
חלק דיבר |
שם עצם ותואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ס־ל
|
דרך תצורה |
משקל קְטִיל
|
נטיות |
ר׳ כסילים
|
תרשים של קבוצת־הכוכבים כסיל
- לשון המקרא טיפש.
- ”עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת?!“ (משלי א, פסוק כב)
- ”בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
- ”בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.“ (משלי כג, פסוק ט)
- ”בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.“ (משלי כח, פסוק כו)
- ”עודך נער, בני! עוד כסיל ובער הנך, לו דברת כדברים האלה בחברת אנשים – והיית לצחוק.“ (העגל, מאת מרדכי זאב פיארברג, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא קבוצת כוכבים בדמות צייד; הנחזית בשמיים בתקופת החורף.
- ”עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק ח)
- ”לֵיל אֲשֶׁר לְמָרוֹם עָלִיתָ וַאֲחוֹת לְבָנָה שָׁבִיתָ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה רָאִית.“ (ליעלת החן, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]