כסיל
מראה
כְּסִיל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כסיל |
| הגייה* | ksil |
| חלק דיבר | שם עצם ותואר |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ס־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | ר׳ כסילים |
- לשון המקרא מי שאין בו חכמה ודעת.
- ”עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם; וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת?!“ (משלי א, פסוק כב)
- ”בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב; וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
- ”בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר; כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.“ (משלי כג, פסוק ט)
- ”בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל; וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.“ (משלי כח, פסוק כו)
- ”עודך נער, בני! עוד כסיל ובער הנך, לו דברת כדברים האלה בחברת אנשים – והיית לצחוק.“ (העגל, מאת מרדכי זאב פיארברג, בפרויקט בן יהודה)

תרשים של קבוצת־הכוכבים כסיל
- לשון המקרא קבוצת כוכבים בדמות צייד הנחזית בשמיים בתקופת החורף. בלעז "אוריון".
- ”עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יהוה שְׁמוֹ.“ (עמוס ה, פסוק ח)
- ”לֵיל אֲשֶׁר לְמָרוֹם עָלִיתָ וַאֲחוֹת לְבָנָה שָׁבִיתָ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה רָאִית.“ (ליעלת החן, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]1
[עריכה]2
[עריכה]ניגודים
[עריכה]1
[עריכה]תרגום
[עריכה]2
[עריכה]- אנגלית: Orion
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ערך "כימה וכסיל", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ד' (כבד–מלחתה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 103
