מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם[ עריכה ]
קריאה לעצל לנהוג בחריצות , ולא לשבת בבטלה , כמנהגו .
המנהל אמר אל עובדיו שישבו כל היום במשרד: לכו אל נמלה עצלים, ראו דרכיה וחכמו .
אתה לא עובד מספיק מהר, לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם .
מקור הפתגם מספר משלי, שם הוא מופיע עם נמשלו : ”לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו , פסוקים ו – ח )
לרוב אומרים רק את הרישא: לֵךְ אֶל הַנְּמָלָה, עָצֵל . אולם במקרה זה על השומע לא להיות טיפש, "ואז ודאי ידע שיש / גם תוספת לפתגם: / רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם." (יו-יה , מאת דני סנדרסון )
השורש הלך
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל , וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל . יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
תנועה מעבר ממקום אל מקום
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ה/י־ל־ך
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
הָלַךְ
הוֹלֵךְ
יֵלֵךְ
לֵךְ
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
נִפְעַל
נֶהֱלַךְ
נֶהֱלָךְ
יֵהָלֵךְ
הֵהָלֵךְ
לְהֵהָלֵךְ
הִפְעִיל
הוֹלִיךְ
מוֹלִיךְ
יוֹלִיךְ
הוֹלֵךְ
לְהוֹלִיךְ
הֻפְעַל
הוּלַךְ
מוּלָךְ
יוּלַךְ
-אין-
-אין-
פִּעֵל
הִלֵּךְ
מְהַלֵּך
יְהַלֵּך
הַלֵּךְ
לְהַלֵּךְ
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְהַלֵּךְ
מִתְהַלֵּךְ
יִתְהַלֵּךְ
הִתְהַלֵּךְ
לְהִתְהַלֵּךְ
בבניין הפעיל - המטה לפי "הֵילִיךְ " (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב , פסוק ט )
בבניין קל - השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן ,יכל ,יגר ,לקח ,יהב ,נגש ועוד...).
השורש עצל
השורש ע־צ־ל הוא שורש מגזרת השלמים .
ע־צ־ל
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
עָצֵל
נִפְעַל
נֶעֱצַל
נֶעֱצָל
יֵעָצֵל
הֵעָצֵל
לְהֵעָצֵל
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
עִצֵּל
מְעַצֵּל
יְעַצֵּל
עַצֵּל
לְעַצֵּל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְעַצֵּל
מִתְעַצֵּל
יִתְעַצֵּל
הִתְעַצֵּל
לְהִתְעַצֵּל
השורש ראה
השורש ר־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה .
ר־א־ה
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
רָאָה
רוֹאֶה
(ב׳ פעוּל: רָאוּי )
יִרְאֶה
רְאֵה
לִרְאוֹת
נִפְעַל
נִרְאָה
נִרְאֶה
יֵרָאֶה
הֵרָאֵה
לְהֵרָאוֹת
הִפְעִיל
הֶרְאָה
מַרְאֶה
יַרְאֶה
הַרְאֵה
לְהַרְאוֹת
הֻפְעַל
הָרְאָה
מָרְאֶה
יָרְאֶה
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְרָאָה
מִתְרָאֶה
יִתְרָאֶה
הִתְרָאֵה
לְהִתְרָאוֹת
שים לב! הקמץ המופיע בהטיות של בניין הופעל בשורש זהו קמץ קטן.
בבניין הפעיל יש הדוגלים בהטיה בחיריק ולא בסגול , למשל; הִ רְעִיב, הִ רְקִיד, הִ רְנִין-המטה כך אינו משתבש.
השורש חכם
השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
אינטלגנציה. יכולת שכלית.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
ח־כ־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חָכַם
חָכָם
יֶחְכַּם
חֲכַם
לַחְכֹּם
נִפְעַל
נֶחְכַּם/נֶחֱכַם
נֶחְכָּם/נֶחֱכָם
יֵחָכֵם
הֵחָכֵם
לְהֵחָכֵם
הִפְעִיל
הֶחְכִּים
מַחְכִּים
יַחְכִּים
הַחְכֵּם
לְהַחְכִּים
הֻפְעַל
הֻחְכַּם/הׇחְכַּם
מֻחְכָּם/מׇחְכָּם
יֻחְכַּם/יׇחְכָּם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִכֵּם
מְחַכֵּם
יְחַכֵּם
חַכֵּם
לְחַכֵּם
פֻּעַל
חֻכַּם
מְחֻכָּם
יְחֻכַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַכֵּם
מִתְחַכֵּם
יִתְחַכֵּם
הִתְחַכֵּם
לְהִתְחַכֵּם