גאון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גָּאוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גאון
הגייה* gaon
חלק דיבר שם עצם (תואר)
מין זכר
שורש ג־א־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות נ׳ לא קיים ל(3) [עממי] גְּאוֹנָה. ר׳ ל(2) גְּאוֹנִים. נס׳ גְּאוֹנוֹ גְּאוֹנָהּ גְּאוֹנָם
  1. לשון המקרא התנשאות אל הגובה. רוממות. כוח וממשלה. (שם פועל)
    • ” וְאֵיךְ תַּעֲשֶֹה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן“ (ירמיה יב, פסוק ה)
    • ”שָׁמַעְנוּ גְאוֹן־מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא־כֵן בַּדָּיו“ (ישעיהו טז, פסוק ו)
    • ”חַטַּאת־פִּימוֹ דְּבַר־שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם (תהלים נט, פסוק יג)
    • ”וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ (יחזקאל טז, פסוק נו)
    • ”כֹּה אָמַר ה' כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַ‍ִם הָרָב“ (ירמיה יג, פסוק ט)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל“ (ישעיהו ד, פסוק ב)
  2. כינוי לרב ופוסק הלכה בדור שאחר חתימת התלמוד.
    • תקופת הגאונים מתחילה בדורו של רב אחאי גאון ומסתיימת בדורו של הרי"ף.
    • "דהכין אמר גאון שומרת יבם שנשאת בלא חליצה אם אין לה בנים תצא מזה ומזה" (ספר הלכות גדולות סימן לא)
  3. [עממי] אדם חכם מאוד. בעל מנת משכל גבוהה. או בעל ידע רב.
    • הרב הגאון יגיע לעיירה וישא מדברותיו בסוגיא דיבמות פרק האשה. כל הלמדנים מוזמנים.
    • איך הצלחת לפתור את התרגיל כל כך מהר אתה ממש גאון.
    • אמר לו באירוניה "איך קרה שכל הכוסות נשברו? אתה ממש גאון.
  4. בה' הידיעה כינוי לרבי אליהו זלמן מוילנא הגאון מוילנא.
    • אנחנו נוהגים לפסוק כשיטת הגאון כי אבא לומד הרבה ספרים של הגאון.


גיזרון[עריכה]

  2.    מקור השם: כנראה משם הישיבה "גאון יעקב" שהיא ע"פ פסוק בתהלים. מסורת אחרת כי הוא גימטריה 60 לומר שהוא בקי ב60 מסכתות . וממנו השתרשה בשפה במאות שנים האחרונות כינוי לחכם גדול.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גאונים
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גאון


השורש גאה

השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית התרוממות אל על פיזית או נפשית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־א־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּאָה גּוֹאֶה יִגְאֶה גְּאֵה לִגְאוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הִגְאָה מַגְאֶה יַגְאֶה הַגְאֵה לְהַגְאוֹת
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל גֵּאָה מְגָאֶה יְגָאֶה גָּאֵה לְגָאוֹת
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגָּאָה מִתְגָּאֶה יִתְגָּאֶה הִתְגָּאֵה לְהִתְגָּאוֹת