גאון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: גיזרון שגוי. כמו כן יש להפריד בין "גאון" בלשון המקרא = גובה, רוֹם; לבין "גאון" בלשון ימי הביניים = ראש ישיבה, חכם גדול בתורה.. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



גָּאוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גאון
הגייה* gaon
חלק דיבר שם עצם (תואר)
מין זכר
שורש ג־א־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות נ׳ לא קיים ל(3) [עממי] גְּאוֹנָה. ר׳ ל(2) גְּאוֹנִים. נס׳ גְּאוֹנוֹ גְּאוֹנָהּ גְּאוֹנָם
  1. לשון המקרא התנשאות אל הגובה. רוממות. כוח וממשלה. (שם פועל)
    • ” וְאֵיךְ תַּעֲשֶֹה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן“ (ירמיה יב, פסוק ה)
    • ”שָׁמַעְנוּ גְאוֹן־מוֹאָב גֵּא מְאֹד גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא־כֵן בַּדָּיו“ (ישעיהו טז, פסוק ו)
    • ”חַטַּאת־פִּימוֹ דְּבַר־שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם (תהלים נט, פסוק יג)
    • ”וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ (יחזקאל טז, פסוק נו)
    • ”כֹּה אָמַר ה' כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַ‍ִם הָרָב“ (ירמיה יג, פסוק ט)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל“ (ישעיהו ד, פסוק ב)
  2. כינוי לרב ופוסק הלכה בדור שאחר חתימת התלמוד.
    • תקופת הגאונים מתחילה בדורו של רב אחאי גאון ומסתיימת בדורו של הרי"ף.
    • "דהכין אמר גאון שומרת יבם שנשאת בלא חליצה אם אין לה בנים תצא מזה ומזה" (ספר הלכות גדולות סימן לא)
  3. [עממי] חכם מאוד. בעל מנת משכל גבוהה. או בעל ידע רב.
    • כלבי גזע המתקרא 'גולדן רטרויר' נחשבים לכלבים הכי גאונים שיש היום בשוק
    • הרב הגאון יגיע לעיירה וישא מדברותיו בסוגיא דיבמות פרק האשה. כל הלמדנים מוזמנים.
    • איך הצלחת לפתור את התרגיל כל כך מהר אתה ממש גאון.
    • אמר לו באירוניה "איך קרה שכל הכוסות נשברו? אתה ממש גאון.
  4. בה' הידיעה כינוי לרבי אליהו זלמן מוילנא הגאון מוילנא.
    • אנחנו נוהגים לפסוק כשיטת הגאון כי אבא לומד הרבה ספרים של הגאון.


גיזרון[עריכה]

  • אוגריתית גאן 𐎂𐎀𐎐 בהוראת יהירות, שחצנות.
  • בעברית מקראית גאון בהוראת גובה,רום החל מן תקופת העברית של לשון חז"ל גם בהוראת אדם שחוכמתו מקובלת בחוגי החכמים (עיין בגזרוני הערכים אקדמיה-עברית) . ובעברית חדשה אף נמדדת, ראו מנת משכל.
  • בשפות שמיות, ובערבית המילה ג'א-נה جاننا פירושה - "לדעת". בשפת אורדו נוספת המשמעות - "להבין."
 2. מקור השם: כנראה משם הישיבה "גאון יעקב" שהיא ע"פ פסוק בתהלים. מסורת אחרת כי הוא גימטריה 60 לומר שהוא בקי ב60 מסכתות . וממנו השתרשה בשפה במאות שנים האחרונות כינוי לחכם גדול.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "...מי יתן ולא נקריתי בשם זה (גאון). אשר רבים מקנאים ויאמרו מתי ימות. חושבים כי הנאות רבות יבואו לידי, ובמותי ישובו אליהם" (ר' שלמה בו יהודה).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גאונים
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גאון


השורש גאה

השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית התרוממות אל על פיזית או נפשית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־א־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּאָה גּוֹאֶה יִגְאֶה גְּאֵה לִגְאוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הִגְאָה מַגְאֶה יַגְאֶה הַגְאֵה לְהַגְאוֹת
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל גֵּאָה מְגָאֶה יְגָאֶה גָּאֵה לְגָאוֹת
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגָּאָה מִתְגָּאֶה יִתְגָּאֶה הִתְגָּאֵה לְהִתְגָּאוֹת