לדלג לתוכן

דביל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דֶּבִּיל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דביל
הגייה* debil
חלק דיבר שם־עצם, שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלטינית
נטיות ר׳ דֶּבִּילִים; נ׳ דֶּבִּילִית, נ״ר דֶּבִּילִיוֹת
  1. [עממי] אדם רפה שכל, טיפש, לא חכם.
    דביל אחד!
  2. [רפואה] אדם חלש שכל, בעל מנת משכל של 60-80 נקודות בקירוב .
    60-80 נקודות בקירוב של 'אנטלגנציה-ממסדית-מדידה' מזכים את הלוקה ב"דביליות" באפשרויות פרנסה מועטות .

גיזרון

  • לטינית: debilitas, ״חולשה״. השוו דביל-אויל.

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

  • אנגלית: chump‏‏‏‏
  • צרפתית: chump‏‏‏‏
  • ערבית: أحمق‏‏‏‏