מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דֶּבִּיל
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
דביל
|
| הגייה* |
debil
|
| חלק דיבר |
שם־עצם, שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
שאילה מלטינית
|
| נטיות |
ר׳ דֶּבִּילִים; נ׳ דֶּבִּילִית, נ״ר דֶּבִּילִיוֹת
|
- [עממי] אדם רפה שכל, טיפש, לא חכם.
- דביל אחד!
- [רפואה] אדם חלש שכל, בעל מנת משכל של 60-80 נקודות בקירוב .
- 60-80 נקודות בקירוב של 'אנטלגנציה-ממסדית-מדידה' מזכים את הלוקה ב"דביליות" באפשרויות פרנסה מועטות .
גיזרון
- לטינית: debilitas, ״חולשה״. השוו דביל-אויל.
נגזרות
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
