לדלג לתוכן

חגב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָגָב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חגב
הגייה* khagav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ חֲגָבִים; חֲגַב־, חַגְבֵי־
איור של חגב
  1. לשון המקרא פרט ממשפחה של חרקים בסדרת (Orthoptera) החגבאים: סדרת חרקים בעלי גלגול חסר, זוג רגליים אחוריות בעלות ירכיים עבים המשמשים לקפיצה, ואיבר להשמעת קול. בניגוד לשאר המשפחות בסדרה, מחושי החגב קצרים. כולם צמחוניים, והם החרק היחידי שכשר למאכל.
    • ”אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ.“ (ויקרא יא, פסוק כב)
    • ”וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן-הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.“ (במדבר יג, פסוק לג)
    • ”הֵן אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר וְהֵן-אֲצַוֶּה עַל-חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ וְאִם-אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי.“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק יג)
    • ”הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חִכּוּרוֹ, אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חִכּוּרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ט, משנה ו)
    • וּבֶחָגָבִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְסֻלַּיִם, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רֻבּוֹ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וּשְׁמוֹ חָגָב.“ (משנה, מסכת חוליןפרק ג, משנה ז)

גזרון

[עריכה]
  • ארמית: חֲגָבָא. בהשראת מראה ניתוריו הפך קרוב סמנטי של חג, וחגג (=קיפץ).וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר“ (שמות ה, פסוק א)
  • בערבית: שורש חג'ב ح ج ب, ראה: "מֻחָגַבֻּ" محجب = הסתתרות, וכך גם במילה "חיג'אב" היא אותה הרעלה המאחסנת את פניהן של חלק מנשות האסלם.[דרוש מקור]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חגבים
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Acrididae
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חגב