המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בנוסף, היא מופיעה גם פעם אחת בלבד במשנה, במשנה לעיל. במקור הוראת השם היתה מין של ארבה, וככל הנראה לא החיה הנקראת כך כיום.
מקבילות בשפות שמיות אחרות: אכדית ואבלאית: 𒅕𒄀𒈝 (irgilu), ארמית: חַרגְלָא, סורית: ܚܲܪܓܵܠܵܐ (חַרְגָלָא), ערבית: حَرْجَل(חַרְגַ'ל), שבאית: 𐩲𐩧𐩴𐩡 (ערגל). משערים שהצורה המקורית בפרוטו-שמית היתה: ḥargil*, והיתה כנראה מילה נרדפת לארבה.
ייתכן שיש קשר בין שמו לבין רגליו הגדולות המשמשות לניתור.