האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' קישר אותה למצרית עתיקה: znḥm בהוראת: ארבה, חגב.[1] להלן הירוגליף:
ראב"ע גזר מהמילה סֶלַע, אולי שוכן בין הסלעים. סטרונג הציע פירוש אחר לגיזרון זה, שנקרא כך לציין את חוזקו. במילון BDB הקבילו לערבית: سَلْغَفَ (סַלְעַ֗פַ) - בליעה, ועל פי זה המשמעות המילולית היא: "הבולע".[2]
ערך בוויקיפדיה: סלעם