שפיכות דמים
שְפִיכוּת דָמִים
[עריכה]- רצח, הֶרֶג אדם.
- ”בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב, ושכינה מסתלקת מישראל“ (בבלי, מסכת שבת – דף לג, עמוד א)
- ”ולא יתייחד אדם עמהן מפני שחשודים על שפיכות דמים“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה א)
מקור
[עריכה]- לשון חז"ל על פי שפך דם המקראי. הצורה שְׁפִיכוּת (ולא שְׁפִיכַת דמים) נראה בהשפעת הארמית "חוֹבַת שְׁפִיכוּת אֲדַם זַכְּאַי" תרגום ירושלמי לתורה.