לדלג לתוכן

טבח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

טֶבַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבח
הגייה* tevakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא רצח המוני ומכוון של אזרחים בעיקר, שאין להם יכולת להגן על עצמם.
    • ”שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה, וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח; נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יהוה, צְבָאוֹת שְׁמוֹ.“ (ירמיהו מח, פסוק טו)
    • ”...וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָק.“ (יחזקאל כא, פסוק לג)
    • ”חֶרֶב לַיהוה מָלְאָה דָם, הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב – מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים, מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים; כִּי זֶבַח לַיהוה בְּבָצְרָה, וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.“ (ישעיהו לד, פסוק ו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   רצח המונים


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טבח

טַבָּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טבח
הגייה* tabakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ט־ב־ח
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ טַבָּחִית;
ר׳ טַבָּחִים טַבָּחֵי־
טבחים
  1. לשון המקרא מי שמקצועו הוא התקנת תבשילים.
    • ”וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל־מִצְרָיִם, לְפוֹטִיפַר; סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים.“ (בראשית לז, פסוק לו)
    • ”וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת.“ (שמואל א׳ ח, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, לַטַּבָּח; תְּנָה אֶת־הַמָּנָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ שִׂים אֹתָהּ עִמָּךְ.“ (שמואל א׳ ט, פסוק כג)
    • ”אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ; לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח, שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר, אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן.“ (משנה, מסכת ביצהפרק ג, משנה ז)

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה בערבית: طَبَّاخ‎ (טַבָּאח'), בארמית: טַבָּחָא, ובאכדית ṭābiḫu

תרגום[עריכה]

   העוסק בבישול


מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: טבח (מקצוע)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טבחים

טָבַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טבח
שורש וגזרה ט־ב־ח
בניין פָּעַל (קַל)
אנשים טובחים בגמל
  1. לשון המקרא הרג באכזריות ובצורה לא נקייה, ביתר ושפך דם.
    • ”כִּי יִגְנֹב־אִישׁ שׁוֹר אוֹ־שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ; חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה.“ (שמות כא, פסוק לז)
    • ”וְלָקַחְתִּי אֶת־לַחְמִי וְאֶת־מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי; וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה.“ (שמואל א׳ כה, פסוק יא)
    • ”שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בֶחָרֶב; הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ, טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.“ (איכה ב, פסוק כא)

גזרון[עריכה]

  • מצרית קדומה כפועל, דבּח dbḫ בהוראת שחט. ישנם בלשנים שהשוו ל- ”מַטְבֵּחַ“ (ישעיהו יד, פסוק כא) והסיקו כי כשם עצם 'דבּח' מופיע בהוראת 'המחסום שמונע מהמיועד לשחיטה לזוז'[1].

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

κατακρεουργώ‏‏‏‏ (תעתיק: katakreourgó)

סמוכין[עריכה]

  1. dbḫ / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 435