הוצאה להורג

הוֹצָאָה לִהוֹרֵג (גם: הוֹצָאָה לַהוֹרֵג)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הוצאה להורג
הגייה^*	hotsa'a lehoreg, hotsa'a lahoreg
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־צ־א; ה־ר־ג
דרך תצורה	צירוף
נטיות	הוֹצָאוֹת לְהוֹרֵג/לַהוֹרֵג; הוֹצָאָתוֹ לְהוֹרֵג/לַהוֹרֵג.

ביצוע גזר דין מוות, הריגתו של אדם כעונש על פשע שביצע.
- בימים עברו, דינם של רוצחים היה הוצאה להורג.

הביטוי מופיע בתנך: ”אֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר־רָאִיתִי לְצוֹר שְׁתוּלָה בְנָוֶה וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל־הֹרֵג בָּנָיו“ (הושע ט, פסוק יג). הורג הוא מי שממית; הוצאה להורג הנה הוצאת הנידון ממקום מאסרו אל ממיתו.

ערך בוויקיפדיה: הוצאה להורג

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]

השורש ה־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.