שרפה

שְׂרֵפָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שריפה
הגייה*	srefa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׂ־ר־ף
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות

שריפה

1. דְּלֵקַת אֵשׁ.

   • ”בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי לִשְׂרֵפָה“ (אִם תֵּבְךְּ, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה“ (ירמיהו נא, פסוק כה)
   • ” כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ“ (ישעיהו ט, פסוק ד)

2. [לשון חז"ל] סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.

צירופים

• אבק שרפה
• שמן שרפה
• קנה שרפה

מילים נרדפות

• בערה
• דלקה

תרגום

• אנגלית: conflagration‏‏‏‏
• גרמנית: Brand‏‏‏‏
• ספרדית: Incendio‏‏‏‏
• ערבית: حريق‏‏‏‏
• רוסית: Пожар‏‏‏‏

ראו גם

• אש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שריפה

ערך בוויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שריפות