שרפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף שריפה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שְׂרֵפָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שריפה
הגייה* srefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות
שריפה
ארבע מיתות בית דין

סקילה | שריפה | הרג | חנק

  1. דְּלֵקַת אֵשׁ.
    • "בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי לִשְׂרֵפָה" ("אִם תֵּבְךְּ", ר' שמואל הנגיד)
    • "הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה" (ירמיהו נ"א, פסוק כ"ה)
    • " כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ" (ישעיהו ט', פסוק ד')
  2. [לשון חז"ל] סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שריפה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שריפות


השורש שׂרף
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הבערה באש
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים[עריכה]

שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף, שָׂרוּף יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף
נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-