מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | הריגה |
הגייה* | hariga |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ה־ר־ג |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ הֲרִיגוֹת; הֲרִיגַת־, ר׳ הֲרִיגֹות־ |
- לשון חז"ל המתה; גרימת מוות לאדם או לבעל חיים; הוצאה להורג.
- "וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה." (תענית ז א)
- "משל למה"ד לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו איספקליטור" (שבת קח א)
- "מקובל להניח, כי מכת הנוקטאאוט היא מעין הריגת־אדם חוקית." ("דבר", 24 באוקטובר 1976, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- (חוק ומשפט) גרימה במעשה או במחדל למותו של אדם או של בעל חיים, המצויה בין רצח לבין גרימת מוות ברשלנות.
- "פרקליטיה של יערי אף טענו בסיכומיהם שאין להרשיעה ברצח אלא בהריגה בלבד." ("מעריב", 3 באפריל 1987, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
השורש הרג |
השורש ה־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
ה־ר־ג |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
הָרַג |
הוֹרֵג, הָרוּג |
יַהֲרֹג |
הֲרֹג |
לַהֲרֹג |
נִפְעַל |
נֶהֱרַג |
נֶהֱרָג |
יֵהָרֵג |
הֵהָרֵג |
לְהֵהָרֵג |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
הֹרַג |
מְהֹרַג |
יְהֹרַג |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|