מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רצח |
| הגייה* | rétsakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־צ־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
רצח קין את הבל אחיו, ע"פ גוסטב דורה.
- המתת אדם בידי אדם אחר בכוונה ובפשיעה.
- ”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ“ (תהלים מב, פסוק יא)
- ”בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל-שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק“ (יחזקאל כא, פסוק כז)
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. ראו הפועל רָצַח
 ערך בוויקיפדיה: רצח |
- המית אדם אחר שלא כדין; עפ"ר בזדון.[1]
- ”לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר“ (שמות כ, פסוק יב)
- ”וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ; וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת־הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם.“ (במדבר לה, פסוק כז)
- ”לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת, וְהוּא לֹא־שׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם...“ (דברים ד, פסוק מב)
- ”הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר; וְקַטֵּר לַבָּעַל, וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם?“ (ירמיהו ז, פסוק ט)
- הוא רצח אותו בשלש יריות.
- ↑ במשפט המודרני מקובל להבחין, מהכבד לקל, בין רצח, הריגה, וגרימת מוות ברשלנות. במשלבים אחרים כל אלו נכללים תחת "רצח".
יש להוסיף לדף זה את הערך: רִצֵּחַ.
ערך בוויקיפדיה: רצח