סעודה
סְעוּדָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סעודה |
| הגייה* | se׳uda |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־ע־ד |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
| נטיות | ר׳ סְעוּדוֹת, סְעוּדַת־ |
- ארוחה חגיגית.
- ”הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלֶאֱכֹל סְעוּדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְנִזְכַּר שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם יָכֹל לַחֲזֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחֲזֹר וִיבַעֵר.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה ז)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל משורש מקראי.