מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל מְבַטֵּא; ראו לשון עבר בִּטֵּא. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מבטא |
| הגייה* | mivta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ט־א |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | מִבְטָאִים, מִבְטָא⁻, מִבְטְאֵי⁻ |
- לשון המקרא חיתוך הדברים בפה בכוונה.
- ”וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ, יָנִיא אוֹתָהּ, וְהֵפֵר אֶת-נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ, וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ--וַיהוָה, יִסְלַח-לָהּ“ (במדבר ל, פסוק ז)
- עברית חדשה סגנון דיבור; הגייה יחודית של אדם או קבוצה.
- שדרני הרדיו חויבו במבטא המדגיש את העיצורים ח' ו־ע'.
- הוא שחקן טוב, אבל בכל הנוגע למבטאה של הדמות, הוא די מזייף.
- הוא מדבר עברית טובה אבל במבטא צרפתי מובהק.
- מבטאם של האמריקאים מתגלגל לעומת האנגלית שבפי האנגלים שיותר כבדה
- המילה מופיעה פעמים במקרא. מן בטא.
סגנון דיבור, הגייה ייחודית
 ערך בוויקיפדיה: מבטא |
| השורש בטא |
|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
| ב־ט־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּטָא |
בּוֹטֵא |
יִבְטָא |
בְּטָא |
לִבְטֹא |
| נִפְעַל |
נִבְטָא |
נִבְטָא |
יִבָּטֵא |
הִבָּטֵא |
לְהִבָּטֵא |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בִּטֵּא |
מְבַטֵּא |
יְבַטֵּא |
בַּטֵּא |
לְבַטֵּא |
| פֻּעַל |
בֻּטָּא |
מְבֻטָּא |
יְבֻטָּא |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְבַּטֵּא |
מִתְבַּטֵּא |
יִתְבַּטֵּא |
הִתְבַּטֵּא |
לְהִתְבַּטֵּא |
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
|
|