מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל מְבַטֵּא; ראו לשון עבר בִּטֵּא.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מבטא
|
הגייה* |
mivta
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ב־ט־א
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
מִבְטָאִים, מִבְטָא⁻, מִבְטְאֵי⁻
|
- לשון המקרא חיתוך הדברים בפה בכוונה.
- ”וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ, יָנִיא אוֹתָהּ, וְהֵפֵר אֶת-נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ, וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ--וַיהוָה, יִסְלַח-לָהּ“ (במדבר ל, פסוק ז)
- עברית חדשה סגנון דיבור; הגייה יחודית של אדם או קבוצה.
- שדרני הרדיו חויבו במבטא המדגיש את העיצורים ח' ו־ע'.
- הוא שחקן טוב, אבל בכל הנוגע למבטאה של הדמות, הוא די מזייף.
- הוא מדבר עברית טובה אבל במבטא צרפתי מובהק.
- מבטאם של האמריקאים מתגלגל לעומת האנגלית שבפי האנגלים שיותר כבדה
- המילה מופיעה פעמים במקרא. מן בטא.
סגנון דיבור, הגייה ייחודית
ערך בוויקיפדיה: מבטא |
השורש בטא
|
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ב־ט־א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּטָא
|
בּוֹטֵא
|
יִבְטָא
|
בְּטָא
|
לִבְטֹא
|
נִפְעַל
|
נִבְטָא
|
נִבְטָא
|
יִבָּטֵא
|
הִבָּטֵא
|
לְהִבָּטֵא
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
בִּטֵּא
|
מְבַטֵּא
|
יְבַטֵּא
|
בַּטֵּא
|
לְבַטֵּא
|
פֻּעַל
|
בֻּטָּא
|
מְבֻטָּא
|
יְבֻטָּא
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּטֵּא
|
מִתְבַּטֵּא
|
יִתְבַּטֵּא
|
הִתְבַּטֵּא
|
לְהִתְבַּטֵּא
|
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
| |
|