מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עמום
|
| הגייה* |
amum
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־מ־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ עֲמוּמָה ר׳ עֲמוּמִים עֲמוּמוֹת
|
- נסתר ומכוסה חלקית. שקשה לחושים להרגיש בו. קול חלש ולא ברור. אור שאינו ניכר מספיק.
- ”שש שנים היו הגחלים עמומות בידו של גבריאל, סבור שישראל עושין תשובה“ (איכה רבה, פרשה א, סימן מא)
- מנהג ההדיוט, כל זמן שהוא הולך קולו עמום, אבל כאן כל זמן שהוא הולך קולו מגביר|(מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ד)}}
- הסתובבתי בסמטאות העיר הזרה, כשפחד עמום מתגנב לליבי.
- הייתה לי תחושה עמומה שמשהו הולך לקרות.
- לשון חז"ל. יתכן מהפועל עמם המקראי[1].
- ↑ על פי הגמרא בריש מסכת עבודה זרה ותלוי בפרשנות בפסוקים
