הכחיש

הִכְחִישׁ א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־ח־ש
בניין	הִפְעִיל

1. אמר על דברי האחר כי אינם אמת, אמר דברים מנוגדים לדברי האחר.

   • ”אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרעי אלו לא ינשאו“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טו, משנה ה)
   • החשוד הכחיש את המיוחס לו.

2. לשון ימי הביניים הוכיח כלא נכון, אמר דברים הסותרים דברים אחרים, המוכיחים כי הם אינם נכונים.

   • "והרוח תשוב - זה הפסוק יכחיש האומרים שהרוח היא המקרה כי המקרה לא ישוב" (אבן עזרא קהלת פרק יב)

גיזרון

• שורש מקראי. כחש -שקר. כיחש שיקר. הכחיש -הציג כשקר.
• הצורה הכחיש מתפרשת לעיתים שיקר כמו כיחש. ולעתים הציג כשקר (דברים אחרים), סָתר. ולפעמים הוכיח כשקר.

נגזרות

• מוכחש

מילים נרדפות

• כָּפַר (א)
• סָתַר
• הפריך

ניגודים

• הודה
• הסכים

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הכחשה.

הִכְחִישׁ ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־ח־ש
בניין	הִפְעִיל

1. החליש בעל חיים או צמח, החסיר מכוחו,

   • {{צט/בבלי|אימא: שהכחישה במקל. - דיקא נמי, דקתני שהכישה במקל
   • ”גזל שמינה והכחישה מחזיר לו את השומן אמר רב חסדא הדא אמרה גזל כחושה והשמינה מחזירה בעינה“ (ירושלמי, מסכת בבא קמא – דף ט, עמוד א)

2. בעל חיים שנחלש שניטל כוחו

   • {{צט/תוספתא|שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו אלא שור שוה מאתים| .

גיזרון

• שורש מקראי לא מצוי. ראו כחש.

נגזרות

• הכחשה(ב)

מילים נרדפות

• החליש
• הרזה

ניגודים

• השמין
• השביח
• חִזֵּק

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

מידע נוסף

שני המובנים במילה ניכרים יותר בלשון נקבה: לעתים הִכְחִישָָׁׁהּ (מלרע) ולעתים הִכְחִישָׁה (מלעיל) שהוא כמו לשון המקרא כָּחֲשָׁה כך גם הכחיש מתפרש 1 הכחיש בעצמו 2 הכחיש אחר.

ראו גם

• כחש
• הכחשה (ב).