הכחיש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
הִכְחִישׁ א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | כ־ח־ש |
| בניין | הִפְעִיל |
- אמר על דברי האחר כי אינם אמת, אמר דברים מנוגדים לדברי האחר.
- ”אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרעי אלו לא ינשאו“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טו, משנה ה)
- החשוד הכחיש את המיוחס לו.
- לשון ימי הביניים הוכיח כלא נכון, אמר דברים הסותרים דברים אחרים, המוכיחים כי הם אינם נכונים.
- "והרוח תשוב - זה הפסוק יכחיש האומרים שהרוח היא המקרה כי המקרה לא ישוב" (אבן עזרא קהלת פרק יב)
גיזרון[עריכה]
- שורש מקראי. כחש -שקר. כיחש שיקר. הכחיש -הציג כשקר.
- הצורה הכחיש מתפרשת לעיתים שיקר כמו כיחש. ולעתים הציג כשקר (דברים אחרים), סָתר. ולפעמים הוכיח כשקר.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
הִכְחִישׁ ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | כ־ח־ש |
| בניין | הִפְעִיל |
- החליש בעל חיים או צמח, החסיר מכוחו,
- {{צט/בבלי|אימא: שהכחישה במקל. - דיקא נמי, דקתני שהכישה במקל
- ”גזל שמינה והכחישה מחזיר לו את השומן אמר רב חסדא הדא אמרה גזל כחושה והשמינה מחזירה בעינה“ (ירושלמי, מסכת בבא קמא – דף ט, עמוד א)
- בעל חיים שנחלש שניטל כוחו
- {{צט/תוספתא|שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו אלא שור שוה מאתים| .
גיזרון[עריכה]
- שורש מקראי לא מצוי. ראו כחש.
נגזרות[עריכה]
- הכחשה(ב)
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
מידע נוסף[עריכה]
שני המובנים במילה ניכרים יותר בלשון נקבה: לעתים הִכְחִישָָׁׁהּ (מלרע) ולעתים הִכְחִישָׁה (מלעיל) שהוא כמו לשון המקרא כָּחֲשָׁה כך גם הכחיש מתפרש 1 הכחיש בעצמו 2 הכחיש אחר.
