הבריא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִבְרִיא א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הבריא
שורש וגזרה ב־ר־א ב
בניין הִפְעִיל
  1. נרפא ממחלה, החלים, נהיה בריא.
  2. לשון המקרא השמין, גרם לעצמו לעלות במשקל.
    • ”לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן; וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי.“ (שמואל א׳ ב, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

 2. מילה יחידאית. כך פירש רד"ק, ולפ"ז הוא גזור מהמילה בריא בהוראתה המקורית: שָׁמֵן, עב בשר. אבל לפי התרגום ורש"י הוא בהוראת סעודה, כמו בָּרָא.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

הִבְרִיא ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הבריא
שורש וגזרה ב־ר־א ג
בניין הִפְעִיל
  1. לשון חז"ל כרת, חתך.

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: cut‏‏‏‏