מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִבְרִיא א[עריכה]
- נרפא ממחלה, החלים, נהיה בריא.
- לשון המקרא השמין, גרם לעצמו לעלות במשקל.
- ”לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן; וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי.“ (שמואל א׳ ב, פסוק כט)
- 2. מילה יחידאית. כך פירש רד"ק, ולפ"ז הוא גזור מהמילה בריא בהוראתה המקורית: שָׁמֵן, עב בשר. אבל לפי התרגום ורש"י הוא בהוראת סעודה, כמו בָּרָא.
מילים נרדפות[עריכה]
הִבְרִיא ב[עריכה]
- לשון חז"ל כרת, חתך.
מילים נרדפות[עריכה]
